פסוקי הדרך בספר כֹּה אָמְרָה זָאר לְשׁוּסְתֶּרָא מאת צילה זן-בר צור הם מיניאטורות פואטיות המצוירות בשערה רכה אחת שנתלשה מזנב סנאי. אלה הם פסוקי אהבה לחיים, ליקום, לשירה, לטבע, לדומם, לצומח ולחי. ברפרוף כנפי פרפר, משרטטת זן-בר צור פורטרט נשי עדין של מסע אל האהבה וממנה, אל השדות, העצים, הפרחים והציפורים, אל הבית, אל המחצלת, אל הקדרה, אל חומרי הגלם של החיים ושל המוות.
ספר זה הוא מסע במעגל הזמן, בחילופי העונות של הלב. הטבע כולו, גרמי השמים, האדמה והמים, חוברים כולם לפואטיקה אקזוטית שבמרכזה עומדת אישה הדוברת אל אהובה. המילים הנאמרות הופכות למילים כתובות ובוראות בכך ספר שירה עתיר יופי נשי עדין ומלא אהבה.
צילה זן-בר צור היא משוררת וחוקרת פולקלור במרכז אסיה, זהו ספרה השלישי . ספריה הקודמים: "כותבת במקל כורכום" (2016) ו"אָנָאר בָּאלְחִ'י – שירה סֹופית" (2018). ספרה האחרון, " אָנָאר בָּאלְחִ'י – שירה סֹופית ", זכה בשנת 2019 בפרס אביב.

שם הספר
כותבת במקל של כורכום
שמרי על הקיכלי - שירים על נשים באפגניסטן