“#
בארצות הברית, כך אני מתרשמת, יש תאריך תפוגה להורוּת לילדים שממשיכים ללימודים אחרי התיכון. הורים נרגשים מלווים את הילד/ה לקולג', עוזרים לו/ה להתארגן ומהרגע הזה נפרדים מהילד אותו גידלו בהמון אהבה. הוא חי חיים שהם לא מכירים, עם אנשים שהם לא מכירים, צובר חוויות (ואולי גם לומד משהו) ומתרחק מאד מהוריו האוהבים, בדיוק כמו שהטבע התכוון. הכיוון הזה די זר לנו כאן, במנטליות המשפחולוגית ההדוקה, בה "ילדים" שהולכים לצבא זוכים לכיסוי מלא של הורים שמלווים אותם במסלול, עם כביסה ריחנית ומקופלת ומטעמים מהבית.

אליסון היא ילדה יחידה שגודלה בהמון אהבה על ידי הוריה במיין. מאז תום לימודיה היא עברה להתגורר בקליפורניה והתרחקה מהוריה. חייה קיבלו תפנית שבסופה היא מצאה את עצמה מנסה לשרוד אחרי שניצלה לבד מתאונת מטוס קטן בהרי הרוקי. (זה לא ספויילר, זו הפתיחה לספר)

זה ספר מתח ראוי לשמו. הוא מותח ברוב אורכו, מייצר מעט, יחסית, הרגשה של חוסר היתכנות. הסיפור נע בין ההווה לבין העבר הרלוונטי של הדמויות. בהווה תיאור הישרדותה של הניצולה בתנאי מזג אוויר קשים, מחסור בכל מה שחיוני להישרדות כמו מזון ומים, וסכנה קיומית. הייתי פוטרת את הקשיים שחווה הגיבורה בהישרדותה כדמיון ספרותי עשיר, אם לא הייתי קוראת את "אנדיורנס" שקרה במציאות ויודעת שגם במצבים קיצוניים ביותר יש אנשים שיצליחו לשרוד (לא אני, כמובן. אין לי אשליות).

הסיפור בדרך כלל מתקבל על הדעת. ההלם והיגון שמרגישה האם כשמתברר לה שבתה האהובה איננה וכל מה שנדחה לעתיד כבר לא יקרה. הצורך האובססיבי של האם ללמוד יותר פרטים על מה שהיה בחיים הלא מוכרים של הבת. הרגשת האשם הקשה של מי שמעלה, לדעתה, בתפקידיה האימהיים ולא שמרה מספיק טוב על ביתה.

סוף הסיפור מספק מידה יותר גבוהה של מופרכות מחלקיו הקודמים, אבל קיבלתי את זה בהבנה. בארי צריכה להתיר את הקשר שקשרה ולספק מידה מסויימת של פיתרון לקורא שלא ניחש את הפיתרון לבד. באופן כללי זה ספר שמספק היטב את הסחורה, ומזהיר - נסו להתרגל שהחיים לפעמים קשים ולא נעימים. פתרונות קסם בצורת כדור כחול קטן יכולים להעלים את אי הנעימות לפרק זמן לא רב. מחיר ההקלה הזו, מצד שני, יכול להיות יקר מאד.


0”

“ספר טוב מאוד לסוגה הספרותית של מתח ותעלומה.
קריא מאוד, כתוב באופן מעניין - פרק אחד מדברת הבת פרק שני האם וכך לסירוגין לאורך כל הספר. כל אחת בקצה אחר הן מבחינה גיאוגרפית, משפחתית ורגשית. משולבים גם קטעים הכתובים בגוף שלישי של גורם שלישי. רק לקראת הסוף מתחיל להתבאר מה באמת קורה.
קראתי אותו ברציפות כמעט ללא הפסקה.
לאוהבי התעלומה והמתח.”

“אמרתי ואומר תמיד: כריכות מושכות אותי! כשנחשפה כריכת ספר זה, פשוט ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו. המסתורין שהיא שידרה פשוט כבש אותי. ואז קראתי את המשפט המתנוסס על הכריכה הקדמית והצטמררתי:

"הם אומרים שהבת שלך מתה. את יודעת שהם טועים."

שנתיים קודם לכן, היחסים בין מגי והבת שלה אליסון, עולים על שרטון והקשר מתנתק.
היום, מגי מקבלת את הבשורה האיומה מכל: בתה נספתה בהתרסקות מטוס מעל הרי הרוקי. היא וארוסה בן, ששימש גם כטייס, היו היחידים עליו. גופתו של בן נמצאה אך זו של אליסון, לא. הסברה היא שאליסון לא שרדה ומגי פשוט מרגישה בעצמותיה שזה לא נכון. אמא שלי חצי מכשפה בכל הקשור בי ובאחיי אז אתם מבינים שעם אינטואיציה של אמא, קשה ולא כדאי להתווכח.

מדוע התנתק הקשר בין מגי לאליסון?
מה עבר על אליסון בשנתיים החולפות?
איך הגיעה אליסון להיות מאורסת לגבר עשיר ומה היה טיב הקשר ביניהם באמת?
מה עומד מאחורי התרסקות המטוס?

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטן של מגי ושל אליסון לסירוגין. הפרקים נעים בין הישרדותה של אליסון בהרי הרוקי באמצעים דלים, לבין מאבקה של מגי למצוא את בתה ולהבין מה עבר עליה בשנתיים האחרונות.

הכתיבה סוחפת ומרתקת. אין כאן את המתח שאנו רגילים אליו בז'אנר. אין את הטוויסטים הרגילים מעתיקי הנשימה אך יש לנו עלילה מהפנטת, בנויה בצורה מהודקת עם דמויות עגולות ונפלאות והרבה מאוד תככים ומזימות וכן, גם כמה הפתעות בלתי צפויות.

קצב האירועים היה נהדר בעיניי, לא מהיר מדי אך לא איטי מדי. אהבתי את חשיפת הרבדים ההדרגתית. ישנה ביקורת חריפה הנמתחת על חיי הזוהר והמחיר שעל נשים לשלם כדי לשמור על התדמית "המושלמת." ישנה אמירה חזקה לגבי חשיבות הצבת גבולות בעד כמה רחוק נלך כדי שהיקרים לנו יהיו מרוצים ובמיוחד במסגרת זוגיות.

נושא הקשר והיחסים בין הורים לילדים אף הוא נוכח כאן ואניח לכם לגלות את סיפורן של מגי ואליסון על מורכבותו. אגיד שהנושא חשוב ומעלה הרבה מאוד שאלות מוסריות, אתיות ואנושיות.

לסיכום, ספר שונה בנוף ספרות המתח. בעל מקצב אחר אך מהנה לא פחות. מומלץ בחום.”