“"את חייבת לנסוע לאיסלנד" כך אמרה לי רונית. אני? לאיסלנד? "כן, זה נופים מהממים והמון טבע. כדאי לך". אני? שהחורף בישראל, אם מדברים על הרי ירושלים, גורם לי סבל אמיתי, אני צריכה לנסוע לאיסלנד? ובשביל מה?

טוב, לא משנה. לא נסעתי לאיסלנד, וסביר שלא אסע, אבל רב פקד אדמסברג נסע גם נסע.

זה הספר התשיעי בסדרת ספרי רב פקד אדמסברג, הספר החמישי שמתורגם לעברית, והספר הראשון (וכנראה היחיד) שנמצא בספריה שליד הבית שלי ולכן הראשון שקראתי. גם כאן באתר אין ממש סדר בין ספרי הסדרה, רק השמיני מתויג למעשה, והבלגן גדול. קודם כל - זה ספר מתח בלשי, כלומר זה שבמרכזו עומדת תעלומה, עם דמות בלש ובעיקר הסקת מסקנות לצורך פיתרון. המתח קיים, אבל הוא ברקע ולא מוקד העלילה. מבין ספרי הבלשים יש כאלה שבהם הבלש הוא אזרח מהשורה - הרקול פוארו, מיס מארפל, שרלוק הולמס, ויש כאלה שבהם הבלש עושה זאת במסגרת תפקידו הרשמי, תחת סמל ומדים, גם אם סמויים, של משטרה כזאת או אחרת.

אז אנחנו בצרפת, כלומר בפריז, במחלקה לחקירת פשעים מיוחדים בראשותו של אדמסברג. כאן זה לא בלש יחיד, כפי שאפשר אולי לחשוב, אלא כל המחלקה. אדמסברג מכונה על הכריכה "מבריק ואקסצנטרי" אבל זה אולי הודות לספרים הקודמים בסדרה. בספר הזה לא ראיתי אקסצנטריות, אם כי אולי קצת חוסר צייתנות וקצת רצון לנסוע רחוק בלי שתהיה סיבה אישית מעבר לאינטואיציה. יש כאן רב פקד לא מאוד צייתן שכן אוהב משום מה לצייר. המחלקה כולה היא קצת מבולגנת ותמהונית, אם כי גם מזה יש לי רק צלליות של התרשמויות כי הגעתי באמצע המסיבה. כך שמה שנותר זה שוטר עם זיכרון מעולה ותחומי עניין מוזרים, שוטר עם שיער דו צבעי, שוטר שישן במחזורים של שלוש שעות (ונותנים לו) שוטרת גבוהה וגדולה, חתול בשם כדורי שמרשה להם לסחוב אותו לקומה השניה כדי שיוכל לאכול, ועוד. נראה לי הבנתם את הקטע.

העלילה, מתחילה בשתי התאבדויות שנראות לא קשורות ובסמל תמוה שמחבר ביניהן. הפיענוח של העלילה מוביל את הצוות של הרב פקד ברחובות פריז, מחוצה לה, אל חוות הרבעה ובה סוסי פרא ודיירים מוזרים, ומחוץ לצרפת - אל אי שנמצא צפונית לאיסלנד ושמו גריימסי. האי הזה, אם דווקא תרצו לדעת, הוא משהו קטן ממש. אין בו הרבה דברים חוץ מזה שהוא נמצא על חוג הקוטב הצפוני ומזג האוויר בו מתעתע ממש, ויש בו מושבות ענק של עוף בשם פאפין שהוא העוף הלאומי של איסלנד. הפרט האחרון לא כתוב בספר, הוא משהו שראיתי באיזה מדריך טיולים כשחיפשתי את האי הזה, שכל שטחו 5 קמ"ר. מסתבר שטיול תמים לכאורה של קבוצת אנשים מצרפת הוביל אותם לקשר שתיקה שנמשך יותר מעשור ומעורר אימה בכולם. בדרך יש כל מיני הטעיות והטעיות חוזרות, עד שהראש קצת כואב. הסיפור מתחיל בכתיבה שהיא טיפה צינית וטיפה נאיבית ולכן מעלה גיחוך של שעשוע, אבל הסגנון הזה נשכח עם התקדמות העלילה. העלילה עצמה נוטה להתבלבל ולהסתחרר, מגיעה אל צרפת של המהפכה, במאה השמונה עשרה, לפני שהיא חוזרת למציאות, ובדרך מביאה אלינו הרבה אנשים, שוטרים ואזרחים, מה שעושה אותה קצת מעייפת מדי.”

“ספר בלשי מעניין מאוד וכתוב בצורה מקורית עם חוש הומור.

קשה לדעתי לפתור את התעלומה, ולכן העלילה מעניינת עד העמוד האחרון.
הסופרת משתמשת בטריקים לגיטימיים, וזה מעורר הערכה.

זה אינו הספר התשיעי בסדרה. תורגמו מצרפתית כבר 5 ספרים.
האמת, אף פעם לא הבנתי מדוע הוצאות הספרים אינן מפרסמות ספרי סדרות באופן כרונולוגי. זה קצת פגם בהנאה, כיוון שהסופרת לא טרחה לתאר לעומק את הדמויות בתחנת המשטרה או את הרקע האישי של הבלש אשר מוביל את החקירה.

התרגום נקרא בשטף, אך היה כדאי לטעמי לקצר משפטים.
לא ראיתי שהסופרת הוסיפה תודות, וזה היה לי קצת מוזר.

לסיכום, מומלץ מאוד, אך כדאי לוודא אילו תרגומים מהסדרה כבר יצאו לאור, ואולי להתחיל מהראשון.”

“ספר טוב, הדבר היחיד שמקשה על הקריאה הוא כמות האנשים והשוטרים שיש בסיפור.”