מבין כותלי אגף 10 בכלא מעשיהו מספר אהוד אולמרט בגוף ראשון את סיפור חייו כפי שמעולם לא סיפר.
בגוף ראשון על הנפילה מאיגרא רמא במעון ראש הממשלה לבירא עמיקתא בתא כלא עם שני שותפים.
בגוף ראשון על אנשי הפרקליטות שהחליטו לחסל ראש ממשלה מחשש שיפגע במעמדם.
בגוף ראשון על המתנחלים ועל המיליונרים הזרים שהתלכדו על מנת לסכל את ה"סכנה" ששמה הסדר שלום.
בגוף ראשון על האמת בפרשיות שבהן הואשם – וכמעט מכולן זוכָּה.
בגוף ראשון על התשישות שהביאה אותו להודות בשיבוש הליכי משפט ועל מה שהיה באמת בינו לבין שולה זקן.
בגוף ראשון על העלבון והזעם שחש כאשר השופט רוזן כינה אותו "בוגד".
בגוף ראשון על הילדוּת בשוּני ובבנימינה ועל הכמיהה לקבל חיבוק מאמא.
בגוף ראשון על ההיכרות עם הסטודנטית לעבודה סוציאלית עליזה ריכטר בבחינה לסטטיסטיקה.
בגוף ראשון על ארבעת הילדים שנולדו ועל הבת החמישית שהצטרפה למשפחה.
בגוף ראשון על הנכד שנכנס לכיתה ואמר לחבריו: אהוד אולמרט עומד להיכנס היום לכלא ורציתי שתשמעו ממני שהוא סבא שלי.
בגוף ראשון על החזרה אל השורשים המשפחתיים בעיר חרבּין שבסין.
בגוף ראשון על ההכרה שחייבים לחלק את ירושלים, דווקא כאשר כיהן כראש העיר.
בגוף ראשון על הימים הנוראים של האוטובוסים המתפוצצים ועל ההתעקשות ללכת לנחם כל משפחה ומשפחה.
בגוף ראשון על שיחת הטלפון המשולשת שבה הודיעו לו כי הוא מתמנה מיד לראש הממשלה במקום אריאל שרון.
בגוף ראשון על היציאה למלחמת לבנון השנייה ועל ההחלטה להכניס כוחות קרקעיים גדולים ערב הפסקת האש.
בגוף ראשון על הקשר עם אבו מאזן ועל הסכם השלום עם הפלסטינים, שהיה על סף חתימה.
ובגוף ראשון על המפגש הטעון והמרגש שבסופו כתבה קונדוליסה רייס: "אולמרט עלול למות... את רבין רצחו על הרבה פחות".