ויליאם בלייק (1827-1757) היה משורר, חרט נחושת, צייר ומיסטיקן, ובכל התחומים האלה מתייחדת יצירתו במקוריות בלתי מתפשרת.
בשירתו מרד בלייק בכלליה המכובדים והמעיקים של המאה ה-18 ופילס דרך לאנרגיה החופשית של הדמיון הרומנטי, אבל השפעתו חורגת מגבולות הרומנטיקה וניכרת ביצירתם של משוררים מודרניים כוולט ויטמן, ו"ב ייטס ואלן גינזברג, וכן באמנות הפלסטית ובתרבות הפופולרית בנות זמננו.
במבחר הנוכחי, בתרגומו המופתי של רונן סוניס, מקובצים כמאה שירים, שהם כמחצית משיריו הליריים של בלייק: ביניהם שירי התום והניסיון בשלמותם ושירים רבים מפנקסו של בלייק שלא ראו אור בחייו. ההשראה לעריכת המבחר מקורה באמונתו של בלייק, שלפיה אומות משגשגות או נשמדות כפי יחסן לשירה – דברים אלה אינם נובעים מתום, אלא מניסיון.
מַדּוּעַ פָּנַי מְשֻׁנִּים מִלֵּדָה?
הַאִם לֹא נוֹלַדְתִּי כִּשְׁאַר בְּנֵי אָדָם?
אַבִּיט – וְאַבְהִיל, אֲדַבֵּר – וְאַכְאִיב;
אֶשְׁתֹּק – וְאָנִיס כָּל חָבֵר וּמֵיטִיב.
וְאָז כָּל צִיּוּר וְכָל שִׁיר אֲתַעֵב,
אֶמְחַל עַל כְּבוֹדִי, אֶת מִזְגִּי אֲגַדֵּף;
עֵטִי הוּא תָּפְתִּי, עֶפְרוֹנִי הוּא קְלוֹנִי;
אַשְׁכִּיחַ אֶת שְׁמִי, אֲקַבֵּר כִּשְׁרוֹנִי.
טָעוּ בְּעֶרְכִּי – לֹא שָׁפַלְתִּי, לֹא רַמְתִּי.
צָחֲקוּ כְּשֶׁנָּפַלְתִּי, קִנְּאוּ בִּי כְּשֶׁקַּמְתִּי.
סגור