הספר אדמה קשה, אנשים קשים מביא בלשון חיה וצבעונית ובהומור
מושחז מסיפוריהם של המתיישבים הראשונים בתל-שמם, הוא כפר יהושע שבעמק יזרעאל.
זהו גם סיפורה של התקופה: שנות הארבעים של המאה ה-20 בפלשתינה (א"י) שתחת המנדט הבריטי.
אהבה, חמלה, אידאולוגיה,עורמה ותככים – את כל אלו נוכל למצוא בעולמן של הדמויות המאכלסות ספר זה.
אנשים קשים הנאחזים באדמה הקשה:
ספקטור הענק, שהיה אוסף אל כף ידו ארבע אצבעות ורק את ה"מצביעה" זוקף אל-על, וקולו רועם, "דעו לכם, תבואות חורף בידי שמים, תבואות קיץ ביד אדם!";
שושנה הגננת בת העשרים שחדרה הקט הפך למועדון ערב לפנויים, ואילו היא אהבה רק את פרץ; סיפור אהבתם של בלינה היפה ומישקה החלוץ;
תעלומת הרצח במי הברכה של מעיין יצחקיה; שומר השדות האגדי קרסין,
שובר הלבבות, על סוסתו האדומה; רוזובסקי המהולל מנהלל ידידו של
חיים ויצמן; והגיסים שמילוב ובשקורוב, בעלי החמנית שאין כמוה ליופי, שצמחה מאחורי בית הכיסא והפליאה את עין כל רואיה.
דן אפרת הוא בן הדור השני בכפר יהושע.