זהו סיפורו של מסע במרחב ובזמן בארץ-ישראל: מבית-אל, שם נפגש יעקב בחלומו עם אלוהים, ועד חדר בבית-החולים בבת-ים, שם מספרת יצאנית מאושפזת איך ראתה את אלוהים; מתקוע, שם זעם הנביא עמוס על "המוכרים אביון בעבור נעליים", ועד סמטא בטול-כרם, בה מציע ילד ערבי את גופו.
במסעו מאיר פנחס שדה בהארה חדשה את הארץ ונופיה, ואת חיי אישיה הגדולים כדויד ושמשון, ירמיהו וישו.

במרכז הספר עומד הפרק הגדול על משה, האיש שחזונו הביא את הישראלים לארץ זו, ונבחנת השאלה הגורלית: מה היתה משמעותו של אותו חזון מיסטי, והאם יש קשר בינו לבין המתרחש כיום בארץ, או שמא לא נותרה עוד אלא התקיימות סתמית וחסרת-משמעות?

פנחס שדה

אני חושב כך: לידתו האמיתית של האדם אינה חלה ברגע שגופו נולד, אלא בשעה אשר בה, מתוך חבלים וסבל, מתרחש לו מאורע פנימי, רוחני, שעל-ידיו בא האדם לראשונה לידי הכרת הוויתו. הנשמה הראשונה היתה הנשמה הטבעית, והחיים שהיא חוללה היו רק בבחינת אפשרות; הנשמה השנייה היא הנשמה הרוחנית, שעל ידיה... המשך לקרוא

שם הספר
החיים כמשל - מהדורות שונות
ספר הדמיונות של היהודים
ספר השירים 1970-1947
איך זינג ווי א פייגאלע
הגנב