“ספר חכם שכתוב על ידי כותבת חכמה אמיצה וכנה, שמחפש אמת, וכמו באהבה, אין דבר מוחלט בנושא.
ואתחיל בהערה כוללת. כל מה שאכתוב כאן הוא מין מורה דרך לקריאת הספר . מי שמכיר את כתיבתי , יודע שאיני מסגיר תוכן.
ובכן אושרת יוצאת לחיפוש על סוד האהבה, מדוע באהבה מתמשכת, פוחתת עוצמת התשוקה עד מצבים קיצוניים של המרת חברות וכיבוד הדדי במקום תשוקה ויחסי מין.
במסעה יש מספר תחנות, החל מסיפור של דואליות בין תשוקה לאהבה אצל אדם שמבחוץ נודע כרודף נשים ומבפנים היא מצליחה לגלות את תוכו המחפש.
תחנה שניה היא אצל חוקרת האבולוציה של התשוקה והאהבה , עדה למפרט, שעושה השוואה בינינו ל..קופים (איך לא??), ומתוך זה עולה כיצד ההומו ספיאנס, .. דפק את עצמו.
כללים ברורים וחדים על תכלית המין והקשר אצל קופים,הפכו אצלינו , האנשים החושבים ( בלי קשר לעיתון), למורכבים יותר.
הפרק של חוקר מנגנוני הרגשות הוא החלש בסדרה, אבל גם הוא מוביל לאותן תובנות.
הניתוח של הפסיכואנליטיקאי נהדר וכאן לא אקלקל את ההנאה הבראשיתית של הקריאה.
ובכן מה הבעיה?
רק לקראת סופו של הספר, החלטתי להתעכב על מילת המפתח שלו והיא :" הדיאלקטיקה"
וכאן מתגלה עולם ומלואו.
הרקליטוס , זה שדיבר על " הכל זורם..", רואה בדיאלקטיקה , ניגוד וזרימה מתמדת.
אפלטון רואה בדיאלקטיקה, תהליך של חשיפת אידאות הטוב, או הדברים הקבועים. זאת בשיטה של סוקרטס, הנחות והיסקים.
הגל, מדבר על שיטה של.. ניגודים , או במילים אחרות : קשרים טובים הם על ידי יצירת ניגודים ויישובם.
מדהים.
בעצם הקשר שלנו עם בני(בנות) זוגנו, היא מתח מובנה בין אהבה לתשוקה.
האהבה מחפשת את היציב, המתמשך , הקבוע, ואילו התשוקה מחפשת את השינוי, המרגש, המשתנה והשונה.
אלו הן עקרונותיו של הספר. מאוד רצוי לקרוא אותו, לאט, לאט ולהבין את הנאמר בו.
הכתיבה היא ספרותית. לא עיתונאית. למרות שאושרת קוטלר, מחפשת מדי פעם "כותרת", הרי היא מתעשתת ומחזירה אותנו ובעיקר אותה למסגרת כתיבה ספרותית.
תיאור דו שיח עם המרואיינים מחייה את מקום השיחה והדמות שאיתו היא משוחחת.
ועם זאת, היו כמה קטעים "מתים", שאולי היה חיוני להביא אותם, אבל קשה יחסית לצלוח אותם.
ועדיין שווה מאוד קריאה.”
