“״הנדסה סוציאלית״ מה היא?
ההיסטוריה מראה לנו שכל ניסיון להנדס את החברה אם באמצעים ׳רכים׳ ואם באמצעים ׳קשים׳, לא מצליחה ומותירה מאחוריה רק בלבלה חברתית, כלכלית וביטחונית .
התאוריה החברתית פרי הבאושים של תאוריית הגזע הנאציונל- סוציאליסטית, היתה פשוט פשיטת רגל הכל צד שמסתכלים עליו.
בספרו זה של מצובר , אין התיחסות אחת בלבד, כי עם מסכת של תאוריות חברתיות שהמשותף להן הוא תורת הגזע.
המדענים שהקיפו את היטלר ואשר היו בחלקם הגדול ממעריציו ומלחכי הפינכה של נעליו, העמידו את מוחם ואת תודעתם לרשותו כדי לפתח מערכת מורכבת של תאוריות
שמומחיו להנדסה חברתית ניסו להחיל אותם ביד קשה ובזרוע נטויה, וכל זאת מבלי לקחת בחשבון את החתימות על זכויות האדם, הסכמות ז׳נווה וכו׳.
היחס כלפי העמים והמדינות ששכנו במערב היה שונה מהיחס לו זכו העמים והמדינות במזרח , וכל זה בגלל מעמדם של העמים השונים בסולם המעמד הגזעי שאותו בנו
המהנדסים הביולוגים של היטלר.
במה שונה ספר זה משאר הספרים על מלחמת העולם השניה?

קיימות מספר נקודות חזקות שעליהן עומד הספר:
בניגוד לרב הספרים על המלחמה , הספר הזה איננו כולל את המערכות הצבאיות ויש רק התייחסות עקיפה אליהן , שבכמה מקומות ההתייחסות אף שגויה מבחינה של התיחסות של זמן
והיקף. לא אעמוד עליהן פה כי ההתייחסות אליהן איננה דבר עיקרי בספר.
לעומת זאת מצובר מתאר את הלחצים הפנימיים שנוצרו באימפריה של היטלר כתוצאה מפעולות שגויות של כוחות הביטחון והאס אס.
מצובר מנתח למופת את המאמצים ההנדסיים שבהם נקטו הנאצים ואת התוצאות המיידיות שנגרמו כתוצאה מהן.
ההתייחסות לנושא השואה היא בפרק קצר ולא ממש תחקיר לעומק, תוך התיחסות קרה ובמספר מקרים אף מרפרפת.
היחס הזה קצת פוגע בערך המחקר ולדעתי חוסר הרגישות שלו אף גורמת להרגשה שיחסו לנושא מחקרו לוקה בחסר.
מעניין מה גרם למצובר לכתוב באופן שכזה?
הכתיבה שלו בתחום הכלכלי שהשפיע מאוד על נושא ההינדוס ובעיקר על אופן קבלת ההחלטות הוא מלאכת מופת בתחום המחקר ההיסטורי , היחס הקריר וההרגשה שמצובר לא מרבה
באמפתיה כלפי הקורבנות מותירה בפינו טעם מר של אפר , כמו גם רסיסים של מידע היסטורי שלא פעם שאלתי את עצמי על אלו מקורות נשען מידע זה.( לדוגמה עובדת גירושם והשמדתם של מספר כפרים
פולניים לא יהודים באושוויץ).
באופן כללי , המחקר ההיסטורי והנפח של הדברים ( לאו דווקא הכמות, יותר האכות) , מאפשרים לי להמליץ על הספר כאחד הספרים היותר טובים בנושא זה.
מומלץ למרות טעם האפר שנשאר בפי.
טוביה”