”מישהו מגרמניה מחפש אותָךְ", נשמע קולו של יגאל מבעד לאפרכסת. "אותי, מגרמניה? אותי? איזה נאצי, יימח שמו, כבר מחפש אותי?!" הייתה התגובה הספונטאנית אך גם הצפויה של איריס ואיתה גם טריקת הטלפון שאולי נשמעה בכל הקיבוץ, מייד לאחר מכן.
באותו הרגע, איריס לא דמיינה כמה מטלטלות תהיינה תוצאותיה של שיחה קצרה זו, לאילו הרפתקאות היא תיקלע ואת מי תסחוף איתה, במישרין ובעקיפין.
כמו מעיין שלעולם לא ייבש, פסיפס שבעת הסיפורים שמרכיבים ספר זה מוכיח, שהשואה ותוצאותיה אינן נותנות לגיבורי הספר מנוח ולו לרגע, גם לא אלו שנולדו שנים רבות לאחר סיומה. סיפורה של גיטה, שורדת שואה, אחת מיני רבים, שרק רצתה לגולל את קורותיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, עלייתה לישראל וחייה בקיבוץ שבעמק, מניע עלילה פתלתלה, חובקת עולם של אירועים מנוגדים שיש בהם אמיתות ושקרים, חיים ומוות ואהבה ושנאה. אירועים, שבכוחם למרות הכול להפיח תקווה, שגם בְּאִי הסדר קיים בסופו של דבר סדר כלשהו. יש האומרים כפוי. סיפורם של אם, ביתה, נכדתה, חתנה, אהובה המיתולוגי של הבת, פרופסור מכובד, ועורכת ספרות בעל-כורחה, מצטלבים בספר זה לעלילה מלאת תפניות וסוף מפתיע.
זהו ספרו החמישי של נפתלי ברזניאק.