ספר זה המחזיק 322 תעודות מן השנים 1945-1939 שמתפרסמות זו הפעם הראשונה בצירוף הערות ומבואות חושף תמונה מורכבת ומרתקת באשר לאופן התמודדותה של הציונות הדתית עם שני ציוויים: גאולת הארץ מזה והצלת יהודים, שחיו במדינות שתחת שלטון הנאצים, מזה.
מצד אחד פעלה הציונות הדתית במסגרת הציונית בלהט רב לקידום המאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל וליישוב הארץ. מצד אחר, מתוך דבקות בערך "ערבות יהודית הדדית", היא הקדימה להבין את חשיבות מפעל העזרה החומרית ליהודי הגטאות.
מן התעודות עולה ייחודה של התגובה הציונית-הדתית הבא לידי ביטוי בדרכים אחדות: בתהייה תאולוגית שניסתה להסביר את השואה, בין השאר, כ"חבלי משיח" ; בשאיפתה להעלות את הרמה התורנית והדתית ביישוב, כדי למלא את מקום מרכזי התורה שחרבו באירופה וכדי להחיש את הגאולה; בקריאתה לאבל, לתפילה ולזעקה מתמידים; ובמאמציה החינוכיים להרחיב את ההזדהות עם הקהילות היהודיות שנספו ולתעל את שאיפת הנקם בנאצים לחיים של בניין.
מבואות מקיפים שהקדימו פרופ' דן מכמן, פרופ' דב שוורץ וד"ר חוה אשכולי וגמן מציגים היבטים היסטוריים ותאולוגיים של הנושא שמוסיף להעסיק את השיח הציבורי והאקדמי בארץ עד היום".