“"פרקי היכלות" הוא ספר קְדם-ביכורים שלי. הגדרה משונה זו אומרת, מן הסתם, דרשני ומחייבת אותי להפליג אחורה בזמן, לסוף שנות התשעים של המאה הקודמת. הייתי אז מהנדס אלקטרוניקה בכיר, ניהלתי פרויקטים טכנולוגיים גדולים ונכבדים, וכלל לא חלמתי שיום אחד, לא-רחוק, אהיה למחבר ועורך ספרים. והנה עלה אז בדעתי לכתוב ספר, ומעולם המיסטיקה היהודית דווקא.

איך הגעתי לנושא המיסטי של ההיכלות? אמנם כבר שנים לפני כן התעניינתי מאוד בקבלה והעמקתי בתורה זו, אך הייתי בבחינת לומד ומיישם ותו לא. והנה, יום אחד נתקלתי בספרו של פרופ' מאיר בר-אילן, "סתרי תפילה והיכלות". כאמור, הנושא המיסטי עניין אותי מאוד, ולפיכך רכשתי את הספר והתחלתי לעיין בו. נתקלתי בין דפיו בציטוטים מדהימים ממקורותינו שלא הכרתי כמותם עד אז, אף שהייתי אמון היטב על עולם המדרש והתלמוד. מניין ציטוטים אלו לקוחים?

בדקתי בהערות השוליים והנה הם מתוך ספרים עלומים בשם היכלות דר' ישמעאל, היכלות דר' עקיבא וכדומה. סקרן לראות את המקורות האלה במו עיניי ניגשתי לחנות ידועה לספרים תורניים וביקשתי לקנות את המקורות הנזכרים. לתימהוני, המוֹכר עיין שוב ושוב ברשימות שבמחשבו אך לא מצא בהן את אשר חיפשתי (אגב, באותם ימים עדיין לא עמדו לשירותנו "גוגל" ודומיו, שבאמצעותם אפשר לאתר היום כמעט כל דבר). לאחר שעברתי בעוד כמה חנויות וקיבלתי תשובה דומה, החלטתי לפנות לספרייה שבאוניברסיטת תל-אביב, שאותה הכרתי היטב מתקופת לימודיי. אכן, שם מצאתי את מבוקשי ואת הציטוטים הנזכרים.

התחלתי להעמיק בספרות המיסטית הזאת על שלל מקורותיה ומחקריה. נוכחתי לגלות שמאז שנות העשרים של המאה הקודמת לא נדפסו ספרים בנושא ההיכלות, וגם הספרים שיצאו לאור היו חלקיים מאוד. מדוע? הן מדובר באוצר יקר? ובכן, החלטתי שאולי הניחו לי כאן "בקעה להתגדר בה", ואני האיש שארכז את החומר ואֲזכה את הרבים בתורת נסתר מופלאה זו. אבל איך עושים זאת?

מצאתי שבעבר הרחוק הופיעו כתבי ההיכלות בצורת חיבורים ערוכים: פרקי היכלות רבתי, פרקי היכלות זוטרתי, שיעור קומה וכו'. אחד מגדולי החוקרים של ספרות ההיכלות באותם ימים היה פרופ' פּיטֶר שֶפֶר, נָכרי מגרמניה. במחקריו הוא הגיע למסקנה שהחיבורים הנזכרים הם עיבוד מאוחר של מדרשים מיסטיים, ואילו במקור לא היו כלל חיבורים שלמים אלא מדרשים-מדרשים שעברו במסורת מדור לדור. ובאמת, מי שיעיין בחיבורים השלמים יגלה עד מהרה חזרות וקטעים החופפים ביניהם, ועוד כל מיני תופעות מוזרות שלא כאן המקום לפרטן. עד מהרה הגעתי למסקנה שאם אמנם כך הם פני הדברים, כי אז יכול אני לערוך מחדש את החומר, לסדרו באופן לוגי ולהביאו לקהל באופן שיהיה נהיר וקריא, עד כמה שחומר מיסטי יכול להיות נהיר.

התמזל מזלי, ונודע לי שפרופ' שפר אמור להגיע לארץ. קבעתי עמו פגישה, הוא הזמין אותי לארוחה באוניברסיטה העברית, ושוחחנו על כל הנושא. הוא נתן את ברכתו ליָזמתי, ומכאן והלאה "יצאתי לדרך".

אבל לא היה קל "לצאת לדרך". כאמור, לא היו ספרים מסודרים בנושא זה של ההיכלות. מה כן היה? כתבי יד בכל מיני ספריות בעולם, שתצלומיהם היו ספונים בארכיון הספרייה הלאומית בירושלים. מתוך עיון בכתבי היד מצאתי שרבו ההבדלים ביניהם. בחרתי יותר מעשרה כתבי יד שנראו לי בלתי תלויים זה בזה, צילמתי אותם (כמובן, קיבלתי אישורים מהספריות הרלוונטיות בעולם לטפל בחומר – תהליך מחויב כשמטפלים בכתבי יד), ומכאן ניגשתי למלאכה.

כאמור, עסקתי באותם ימים בפרויקטים טכנולוגיים גדולים, ולכן מעט הזמן הפנוי נמצא בשעות הקטנות של הלילה. כבר אינני זוכר כמה שנים ארכה פעילותי וכמה פעמים ערכתי ושיניתי את מתכונת החומר הערוך, אבל בסופו של דבר הגעתי למוצר מוגמר.
מדוע אם כן לא הופיע הספר הזה ברבים? כאן מתחיל סיפור מסכת ארוכה של ניסיונות לקבל הסכמה לחיבור כדי להוציאו לאור כספר תורני. גם על תהליך מרתק ולעתים אף מפתיע זה אפשר לכתוב ספר, אבל לא אאריך כאן בדברים כדי לא להלאות את הקוראים בנושא מִשני, ורק אומר שהגעתי לדמויות חשובות, ובראשן הרבנים כדורי ועובדיה עליהם השלום. בסיכומו של דבר לא זכיתי להסכמה, ולא בגלל דופי כלשהו בספר. החלטתי אפוא להוציאו לאור במהדורה מצומצמת מאוד בשביל עצמי ובשביל בני משפחתי.

לאחר הקדמה ארוכה זו, מהי בעצם מהותו של ספר פרקי היכלות? ובכן, קשה להגדיר זאת, אבל כל מי שיקרא בו מיד יגלה שמדובר במשהו אחר, משהו שלא נתקלים בו בספרים אחרים, ובמילים אחרות: "משהו שלא מן העולם הזה". ולא בכדי אני משתמש בביטוי זה. מדובר באמת במדרשים העוסקים בנושאים שלא מן העולם הזה, פשוטו כמשמעו. רוצים דוגמה? כידוע, יש מלאכים העושים בשליחותו של האל (והם נזכרים במפורש במקרא כגון ביקור המלאכים אצל אברהם ואצל לוט, מאבקו של יעקב עם המלאך ועוד ועוד). אנחנו גם מזכירים אותם מדי יום ביומו בתפילותינו כאומרי שירה לפני המקום. מהי שירה זו? אין לנו כמעט מושג. והנה היא מופיעה בפרקי היכלות! כדי לא להכביר במילים, להלן ציטוט קצר מתוך אחת משירות המלאכים (וסליחה שאין כאן אפשרות לעריכה הגרפית המחויבת לשיר):

תחלת שבח וראשית שירה, תחלת גילה וראשית רנה משוררים השרים, המשרתים בכל יום לה' אלהי ישראל, כסא כבודו הם מנשאים:
גיל גיל כסא כבוד,
רנן רנן מושב עליון,
הריע הריע כלי חמדה
שנעשה בה פלא ופלא.
שמח תשמח מלך שעליך.
כשמחת חתן בבית חופתו
ישמח ויגל כל זרע יעקב.
וכשבאתי לחסות תחת כנפיך,
בשמחת לבב ששמח בך
כי שיחתך עם שיחת מלכך,
ועם יוצרך אתה מספר,
כדבר שנאמר: "ק'ק'ק' ה' צבאות, מלא כל הארץ כבודו".

הראיתם פעם שירה כזאת?! לא אכחד ואומר שכמו בכל כתב מיסטי, יש במדרשים שבפרקי היכלות גם קוקטֵיל של נושאים כמעט ביזאריים, ועל כל זה יש להוסיף ביטויים מסובכים ונדירים, דברים שאינם מובנים, ושילוב של יוונית עתיקה שנשתבשה במרוצת הדורות והיום היא כבר לא בת-פִענוח (כידוע, למן תקופת החשמונאים חדרה היוונית לארץ ולשפתנו. וכי מה אלה השמות אריסטובלוס, אנטיגונוס ועוד?...). אבל כל אלה רק מוסיפים על האווירה המיסטית, ומי שיש בו שאר רוח עודף – ימצא כאן את מבוקשו

מיד תישאֵל השאלה המתבקשת: האם נמצאו אִזכורים מספרות ההיכלות בספרות התורנית שבידינו (המשנה, התלמוד והמדרשים למיניהם)? לכאורה, התשובה היא פשוטה: יש מעט מאוד אזכורים, ואפשר לספור אותם על יד אחת. אבל יש. רוצים דוגמה? מי לא מכיר את השיר הנהדר "תניא" (תניא: אמר ר' ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפניי ולפנים... – חפשו בגוגל ומיד תמצאו את השיר של אברהם פריד). השיר הוא ציטוט מתוך התלמוד הבבלי. ובאמת זהו קטע מובהק של היכלות שחדר לתלמוד! ויש עוד כמה דומים לו.

אבל מה לנו לחפש את עקבות ההיכלות בתלמוד? אפתיע את כל מי שהגיע בקריאתו עד כאן – אפילו בתפילות היום-יום והשבת יש קטעים שמקורם בהיכלות. רוצים שתי דוגמאות? תפילת "אין כאלקינו" והפיוט "האדרת והאמונה לחי עולמים". ואם ציינתי עד כה מיסטיקה וביזאריות, והנה מסתבר שאנחנו, בלא שהרגשנו, אף אמונים על כמה קטעים מההיכלות. אולם לא פלא הוא. הן חלק ניכר מפרקי ההיכלות הם תפילות – תפילות של המלאכים או תפילות של המיסטיקן, כגון זו:

אתה אל חי וקיים, אתה יצרת שמים וארץ,
זולתך אין צור, לעד זכרך, יפארו גדודי מעלה מעשה ידיך בתבל ארצך.
אל גדול יוצר הכל, אדיר בגדולה אהוב בגבורה,
מודים לפניך גבורי כח שעומדים לפניך באמת בצדק.
צדק תעשה בעולמך, ובצדקת שמך תציל אותי, וברכת כבודך אגדיל לעד.
ברוך אתה ה', אדיר בחדרי גדולה.

ואסיים עוד בציטוט קצר וחלקי מתוך הספר. זו שוב תפילה, מרטיטה נימים אצל כל בעל נפש עדינה. קִראו לאט-לאט, ועד הסוף, ותגלו משהו שלכאורה מוכר מאוד אך גם מפתיע עד מאוד. לאחר מכן ודאי תסכימו אִתי שפרקי היכלות הם באמת הפתעה גדולה!

מי כמוך בשמים ובארץ, קדוש בשמים וקדוש בארץ,
מלך קדוש הוא, מלך ברוך הוא, מלך אדיר על כל המרכבה.
נטית שמים, כוננת כסאך, ושמך הגדול מפואר על כסא כבודך,
שמך הגדול בכל גבורה, ואין מספר לתבונתך.
אתה יודע רזי עולם וחוקר חכמות ודרכי נסתרות,
מי דומה לך בוחן לבות, וכל חיים ומתים, ברכות וקללות, הטוב והרע נתונים בידך,
ושמך אדיר בשמים ובארץ, קדוש בשמים וקדוש בארץ, זריזות זכרון שמך לעולם ולעולמי עולמים עד סוף כל הדורות.
זה שמך לעולם, וזה זכרך לדור דור,
רחום וחנון שמך, רחמיך גבורים על העליונים ועל התחתונים,
טובים דבריך על אוהבי תורתך, טהורים מאמריך על מקדישי שמך,
דרכך ושבילך במים, כוננת כסאך בכח וגבורה, שירה וזמרה.
ענני אש, זריזי אימה, שלישי יראה, אלף אלפי אלפים וריבי ריבי רבבות
נותנין שבח וקילוס לשמך הגדול הגבור והנורא,
לפניך עומדים כל הגבורים שהן אדירים בשבח ובזמרה, בחדרי תורה
ובגנזי ברכה, מערבות משבחין, מרקיע מברכין, מזה ברכה ומזה שבח.
מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע?
מי בשמים שיש בכחו לעשות כמעשיך וכגבורותיך?
גבורותיך אש, חדריך אש, שמך חצוב באש להבה.

אמר ר' עקיבא, כיון שהתפללתי התפלה הזו, ראיתי שש מאות וארבעים אלף ריבוא מלאכי כבוד שעומדים כנגד כסא הכבוד, וראיתי קשרת תפילין של גדודי ד' אלקי ישראל, ונתתי שבח על כל איברי:

עלי לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית,
שלא עשאנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה,
שלא שם חלקי בהם וגורלי בכל המונם.
שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע.
ואני כורע ומשתחוה ומברך ומקדש ומקלס ומתפלל ומהדר ומחבב למלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא,
שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ושכינת עוזו בגובהי מרומים.
ה' הוא האלהים, ה' הוא האלהים, ה' הוא האלהים אחד ושמו אחד, ה' אלהינו ה' אחד.
ה', ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.
על כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עוזך,
...
ברוך אתה ה', אדיר בחדרי שירה.”