הספר לאומיות ולאומים מאז עידן המהפכה פורסם לראשונה בשנת 1990, ומאז תורגם לשפות רבות וזכה להדים רבים. אריק הובסבאום, אשר נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים במאה ה-20, מתמודד בספר הנוכחי – בתעוזה אינטלקטואלית יוצאת דופן ובמזיגה מרתקת של ידע מרשים – עם סוגיות שתמיד היו קשות לחוקרי היסטוריה: מהו לאום? ישות עתיקת יומין או מוצר תרבותי מודרני המכונן מלמעלה? מהי לאומיות? זהות טבעית של בני אדם או אידיאולוגיה ותודעה שהופיעו בהקשר היסטורי ספציפי? כיצד התפתחה הלאומיות? מה מניע אותה ומהם השלבים ההיסטוריים המכריעים בה? האם לאומים ולאומיות הם תופעות קדומות שיימשכו עד "קץ ההיסטוריה" או שניתן להתחיל לצפות לנסיגתם?
מעבר לשאלה כיצד נתפסת הלאומיות אצל מעמדות חברתיים שונים, או כיצד היא מתורגמת להתנהגות פוליטית ומהם השלבים העיקריים בהתפתחותה, הובסבאום טוען שהלאומים הם תופעות דואליות. הם נבנים בעיקר מלמעלה, אך אין להבינם אלא אם כן בוחנים אותם גם מלמטה, כלומר במונחים של ההשערות, התקוות, הצרכים, הכמיהות והאינטרסים של בני אדם רגילים. הובסבאום אינו מסתפק במה שמספקות האליטות המספרות לנו על זהות עמיהן, אלא חותר בכל האמצעים העומדים לרשותו להבין את אופיו של הריבוד המעמדי בתהליך התקבלותה של התרבות הלאומית.
בין ספריו הרבים של הובסבאום ראו אור בעברית: "תקופת המהפכה" (הדר, 1965), "עידן הקיצוניות" (עם עובד, 1999). לספר מצורפת הקדמה על היסטוריונים ולאומיות מאת פרופ' שלמה זנד, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב.