אשת השגריר נאחזת בזיכרונות פריז ובתיק של גו'צי גם במקלט הצר שהיא נאלצת לחיות בו; מֶקוֹנַן, נער מתבגר, נאחז בשיר ילדים תמים עד שהוא מתוודע לגבריותו; הבן של אַלמָז, בין פשיטותיו על ארגזי מזון, חולם על כדור רגל חדש שיקבל באמריקה.

בראייה נוקבת וחומלת מועלית הוויית הפליטות במקלט אחד צר ודחוס, רחוק ממרכז העיר. אמהות וילדיהן בארץ החדשה, לאחר כל תלאות הדרך המתישה שעברו – האם יימצא להם כאן מקום? מה ייאלצו לעשות כדי לשרוד? האם יצליחו לעצב כאן את חייהם מחדש?

בסצנות שמועלות במלאוּת קולנועית לא נותנת עלמה גניהר הנחות לאיש, לא לבני הארץ ולא לזרים שבאו אליה מיבשת אחרת, אבל בתוך הזרוּת והדלות היא מצליחה למצוא עולם ומלואו. זהו ספר אמיץ ונוגע ללב, ולא רק מפני שהוא מעז לחדור לטריטוריה של הפליטים, אלא מפני שאפשר לראות אותם כאן עין בעין – לא כציבור מטושטש תווים אלא כיחידים, גברים נשים וילדים על אהבותיהם ועל שנאותיהם, על מכאוביהם הגדולים ועל שמחותיהם הקטנות, המרגשות.

שם הספר
מעטפות
נקמת הקנרית
הטווס מסילוואן