"שתתייבש המדינה, שיתייבשו האנשים, שלא יהיה שלום, שנפסיד את כל המשחקים בטניס, כדורגל וכדורסל. שהשוק של המכוניות יירד, שהעולים ישתלטו על המדינה, שיהיה מאה אחוז מס הכנסה, שלא תזרח יותר השמש. שיהיו חורים בכל הדברים השלמים: בלונים, גרביים, ריאות. שלא יהיה דלק, שיתקרר הטוסט ויירקב הפרי על העץ. כל זה עבר לי בראש כשקמתי והלכתי לכיוון המברשת שיניים. חוץ מזה היה יום רגיל, שגרתי, אפילו משעמם."
- מתוך "לופ".
משולי הנמל עד מעמקי העיר, בלי תהילה ובלי עלילה, קרן מור, גל זייד, רמי הויברגר, שרון בר-זיו, צחי גראד, ישראל ברייט, דב נבון, איצ'ו אביטל, מנשה נוי, ברוריה אלבק, עמוס שוב ושירה גפן. שנות התשעים, תל אביב. היה חזק. זו הפעם הראשונה שהמחזות האלה כולם רואים אור.
יוסף אל-דרור נולד, גדל ונשאר בתל אביב. בשנות התשעים פירסם בשער האחורי של עיתון "העיר", כתב לחמישייה הקאמרית, כתב וביים את ההצגות "לופ", "המובן מאליו" ו"שתי טיפות מים".