ימי ילדותי עברו עלי ממש בעיר התחתית של חיפה. מן המעברה הגענו הישר לרחוב אלנבי הנושק לואדי סאליב. השנה היא 1949, השכונה מאוכלסת ביהודים, בעיקר ניצולי שואה, שהורשו להתיישב בבתים של ערבים שברחו במלחמת העצמאות, מה שנקרא אז:"הרכוש הנטוש". יהודים וערבים, בעיקר נוצרים ומיעוטם מוסלמים חיו בשלוה וביחסי שכנות טובים מאד., כמובן שמאז הכול השתנה לבלי הכר., בירידה מן הואדי שכונות ורחובות שגם בהם אוכלסו יהודים, אך חיו שם גם סלוניקאים , וותיקים בארץ. רחובות שינו שמותיהם, כמו רחוב המלכים הפך לרחוב העצמאות. רחוב סטנטון הפך לרחוב שבי ציון.