הקדמונים ראו בשינה צורה של מוות. במיתולוגיה היוונית שינה ומוות היו תאומים בני הלילה. גם היהודי המאמין מפקיד את נשמתו מדי ערב, לפני עלותו על יצועו, בידי בורא עולם ומתפלל על משכבו. לא בכדי נתפשה השינה כצורה של מוות. בשינה אנו מנותקים מגירויי הסביבה, אין לנו שליטה במחשבותינו וברגשותינו ודומה שעד היקיצה המוח נוטל מעין "פסק זמן" מכמויות המידע האדירות המגיעות אליו במשך היום. אין תימה, אפוא, ששינה לא תפסה עד כה מקום נכבד במקום מחקרי, שכן סברו, המוח כאילו נח והשינה שימשה מקור השראה עשיר למשוררים ולפילוסופים.
ספר זה לא נועד לשמש כספר לימוד אנציקלופדי של מחקר ותיאוריות, כי אם לפתוח צוהר אל השליש הנסתר של חיינו, לגרות את סקרנותו ואולי להפריך כמה מהאמונות הטפלות לגבי השינה. המחבר מציג את עולם השינה והחלום בפשטות ובבהירות ועם זאת בצורה עדכנית, כך שגם קוראים שאינם בעלי רקע וידע מוקדמים יכולים להבין את עיקר הדברים ולחור לנבכי השינה ולמשעוליה.