הביטוי "ויפגע במקום", שמופיע בבראשית כח:11, מציין לכאורה רק את עובדת הגעתו של יעקב לתחנת ביניים של מנוחה בדרכו לחרן.
אולם בלילה ההוא חולם יעקב חלום בו הוא רואה סולם שרגליו נטועות בארץ וראשו מגיע השמיימה ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.
מן "המקום" הזה מדבר עימו האלוהים.
מה שהחל כמרחב אנונימי נעדר משמעות מיוחדת עבור יעקב, הופך בהרף רגע לנקודת מפגש דרמטית עמוסת משמעות עם אלוהים, והיא מסמלת תפנית בחייו.
חז"ל פרשו את "המקום" כאן כמילה נרדפת לאלוהים עצמו, והבינו את "ויפגע במקום" כביטוי למפגש הייחודי שהתרחש בין בן-אנוש ואלוהים. תיאור המפגש בסיפור יעקב, אמנם ייחודי לו, אולם מפגשים בין דמויות מקראיות לבין אלוהים מתוארות בכמה וכמה חלקים בסיפור המקראי:
אברהם ושרה, הגר, משה, בלעם, גדעון, מנוח ואשתו, שמואל, אליהו, ישעיהו, ירמיהו, ויחזקאל, דמויות מפתח אשר אף הן ניצבו בצומת בו התרחשה הצטלבות של מעשהו האקראי של האדם עם כוונת המכוון של האל. עירוב דרמטי זה שמופיע תמיד במפתיע, חושף מתח בסיסי ביחסי האדם והאל, מתח שבא לידי ביטוי בכל שלב ושלב של המפגש התיאופני.
ספרו של ג'ורג' סברן, "ויפגע במקום" הסיפור התיאופני במקרא, מבקש לבחון את הדינאמיקה הספרותית והתיאולוגית של סיפורי ההתגלות במקרא, הקרויים "סיפורי תיאופניה", בהם נוסף להיבט הקולי, נתפשת נוכחות האל באופן דומיננטי-חזותי. מרכיב חושי זה – הראייה - מבליט את מיידיוּת החוויה, ומוסיף מימד רב משמעות לתגובת האדם כלפי דבר האלוהים, ודומה כי אף הקורא נתפס לאותה הפתעה מטלטלת המעצימה את אקט ההתגלות התיאופנית.
בטקסטים הללו, מופקע האדם משגרת חייו כדי שבכל מאודו ונפשו יוכל להתמודד עם תופעה חדשה, שבתחילה אין הוא תופש את מלוא משמעותה, אך אט אט הולכת ונבנית בתוכו מודעות עצמית, כמו גם מודעות ביחס לזולתו וסביבתו, והיא שמחוללת את השינוי באישיותו הפנימית ובתפקודו החברתי והדתי, ומעצימה את ייחודיותו במרקם המקראי.
ד"ר ג'ורג' סברן הוא מרצה בכיר למקרא במכון שכטר ללימודי היהדות. ספריו הקודמים הם :
Telling and Retelling (Indiana University Press, 1988)
Encountering the Divine (T & T Clark, 2005)