הספר מדיניות החוץ מציג ללא כחל וסרק את מעמדה הבין–לאומי של ישראל ומעלה בפני הקורא את מכלול התחומים והבעיות שעמם נאלצת ישראל להתמודד מאז כניסתה כמדינה ריבונית למשפחת העמים.
אפילו המונח "ריבונות" אינו מעניק לישראל את המעמד שבו זוכות מדינות ריבוניות בעולם.
עובדה זו נובעת מכך שגבולות ישראל אינם סופיים ומוכרים, ומדינות רבות (יותר מ– 20) אינן מוכנות להכיר בקיומה הריבוני.
חלקן, בהנהגת איראן, אף חותרות לחיסולה.
המציאות המאיימת הזאת מחייבת את מעצבי מדיניות החוץ הישראלית להקדיש את מרב המאמצים והמשאבים להשגת שלום.
ישראל, שהוקמה על ידי התנועה הציונית, חותרת לריכוז העם היהודי כולו בארצו, דבר המחייב אותה לקיים קשר זהיר עם אזרחיהן היהודים של מדינות ריבוניות.
כמדינה קטנה המוקפת באויבים רבים, עליה להבטיח לעצמה יכולת של עדיפות צבאית איכותית על ידי קיום קשרים מיוחדים עם מקורות אספקה אפשריים (כמו ארה"ב) של נשק חדיש.
כמי שנאלצת להיאבק, מאז הקמתה, נגד מסעי החרמה ונידוי של אויבים, עליה לנסות ולקיים יחסי ידידות עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להדוף ניסיונות החרמה, כולל ניסיונות כאלה מטעם האו"ם.
בהיותה דלת מחצבים, בעיקר בתחום האנרגיה, חייבת מדיניות החוץ של ישראל להבטיח מקורות אספקה של חומרים הדרושים לה, ללא מגבלות פוליטיות, ובנוסף - לקיים ולפתח מערכות של קשרים כלכליים עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להבטיח שווקים לתוצרתה.
בהיותה מדינה של עם עתיק, שהעניק בעבר לעולם כולו ערכים נעלים כמו מונותיאיזם, מחויבים מקימיה ומנהיגיה להבטיח את היותה "אור לגויים", ולחלוק עם עמי העולם את הישגיה המדעיים והטכנולוגיים.
משרד החוץ של ישראל הוא זה שמתמודד עם שלל המשימות והאתגרים המורכבים הללו.
הספר מגולל את סיפורם של אותם לוחמים בזירות החוץ, שמאחורי הפְרַאק והצילינדר פועמות בהם נאמנות ושליחות לאומית במאבק על מקומה של ישראל בשער העמים.