דב לא אוהב לקבל אורחים. הוא אפילו תלה שלט: אין כניסה לאורחים.
אז כשבוקר אחד עכבר קטן דפק בדלת, דב הזועף אמר לו ללכת. אבל האורח העקשן המשיך לצוץ -
פעם בארון... פעם במגרת הלחם... פעם במקרר... ופעם בקומקום התה. ומה עשה דב?
הוא כעס, הוא צרח, הוא חסם את כל פתחי הבית - אך ללא הצלחה.
לבסוף הזמין את עכבר לתה וגלה שלפעמים טובים השנים מן האחד.
בוני בקר, סופרת ספרי ילדים עטורת פרסים, מספרת: "העכבר העקשן פשוט צץ בראשי יום אחד וסרב לעזוב. אני מהססת להודות כמה מהדוב יש בי, אבל אני אסירת תודה לכל עכבר חביב שצץ בחיי."
נבחר על ידי אמזון לספר הילדים הטוב ביותר לשנת 2008.
רב-מכר של הניו יורק טיימס.