“מגדל בבל כסיפור מודרני
כריכת הספר הקיסרים חולמים, של דוד טרבאי גרמה לי דחייה ומשיכה בו בעת. התלבטתי ובסוף החלטתי שאני קורא את הספר הזה. הסיבה היא, מראה איש זקן שעיניו עצמות, המרוכז בעצמו, המהרהר בדבר מה בהבעה עצובה, ולראשו זר צמחים כשל מנצחים, או קיסרים בעת העתיקה. ראשו גם מעוטר בבניני קומות ומגדלים, היוצרים צורה של כתר על ראשו.
ציור הכריכה האניגמטי, מתפענח בפתיחת עלילת הספר, המתחילה בילד הבונה מגדל קוביות, שעל פניו נראה כמשחק ילדים תמים, בכך טרבאי, הצליח להחזיר אותנו לאחת מחוויות הילדות הבסיסיות שלנו, בניית מגדל גבוה שתמיד הסתיימה בהתמוטטותו הבלתי נמנעת, כהוכחה לשיווי המשקל הרופף הקיים בעולמנו, בין היכולת שלנו לשלוט על העולם, לבין כוחות הפיזיקה הבלתי נראים, שמוכיחים לנו את המגבלות האנושיות.
לילד איב ינסן, המגדל היה מודל העולם וחוקיו. ילד שהצפייה ממנו שיהיה מתמטיקאי, או אדריכל. איב, אכן הפך להיות ילד פלא שכל עולמו נתון לנפלאות המתמטיקה. זאת היתה התנהגות מיוחדת לילד המופנם, שבקש לשלוט על חייו באמצעות הבנת "אלגוריתמים ואנליזה סינטטית". עולם המושגים המדעים השתלט לו על עולם הרגשות, הותיר אותו נטול נשמה, מה שגרם לו למיין את בני האדם שפגש, על פי קטגורית שקבע לעצמו.
כשבפעם הראשונה, הילד מהונגריה, הצליח לחצות את מסך הברזל, במלגה לבני נוער מחוננים, וגם לחצות את מחסום הקשר עם נשים, ואחרי שהוא שכב בפעם הראשונה עם נערה בנורמנדי, השאלה הראשונה שעלתה בעיני רוחו, מה היה קורה לעולם ולו עצמו אילו הפלישה לנורמנדי הייתה נכשלת?
הספר מתכתב לכל אורכו, עם אחד מהמיתוסים הגדולים של האנושות, מגדל בבל, שהוא סיפור על הניסיון לבנות מגדל גבוה, ובהתמוטטותו הבלתי נמנעת, כתוצאה מיהירותם של בני האדם, או גם שאפתם להקים מיזם גלובלי, שנועד מראש לכישלון. מיתוס, שאחד מביטויו האומנותיים האייקונים הוא הציור של פיטר ברויגל, מגדל בבל.
מול תאורטיות המתמטיקה הסמויה מהעין, מבקש איב, הסטודנט למתמטיקה שתולים בו תקוות רבות, לחזור למגדל ילדותו, המשלב במהותו מתמטיקה עם אמנות, ויש בו גם ממשות, באופן בו הוא משפיע על הוויה האנושית.
איב, אורז מזוודה קטנה והלך ללמוד אדריכלות. כשהוא משנן לעצמו: "האדריכלות היא משחק מופלא ומדויק של גופים." הספר הזה עשוי, להראות "מתנשא ופלצני", כפי שאחדים הגדירו אותו, אך הוא מבטא בדרכו הייחודית, יומרה אנושית ליצירת מונומנטים כביטוי ליוהרה, אך גם ככוח חיובי המצעיד את האנושות למקומות חדשים, יצירתיים ומעוררי השראה. אבל מה קורה, שואל הספר, כשהיוהרה מאבדת את הממד האנושי שלה, את האדם?
הספר הזה, מיוחד באופן בו הוא מתכתב עם יצירות אמנות, ובוחן את הקשרם לתרבות האנושית, באופן שאיב, מידי פעם מזכיר לעצמו באמצעותן את חייו, ואת טעמו התרבותי, כמו תמונת הציידים בשלג, של ברויגל האב, הפותחת את הספר, המציינת מצב נפשי קפוא, ואת ההכרח לצאת מתוכו. זהו אגב הצייר שצייר את מגדל בבל.
טרבאי, משבץ לאורכו, של הספר שמות אדריכלים ופרויקטים ידועים ומעוררי השתהות, כמו הפרויקט השאפתני, של דקל ג'ומיירה, הבנוי על אי מלאכותי בדובאי, המייצג יוהרה אנושית לשינוי הנוף בצורה רהבתנית, וגם מהווה מושא קינאה לאיב האדריכל, שהחל להביט על העולם כקיסר העידן המודרני.
איב, יעמת את עצמו מול המיתוס הגדול של התמוטטות מגדל בבל, כמו נבואה קדומה שממשה את עצמה. המפתיע יהיה, מפגש הסיפור המודרני עם המיתוס הקדום. (ספוילר בלתי נמנע).
זהו ספר מרתק, בעלילתו הנעה בין הונגריה, פריז, לונדון וניו יורק, ובין תרבות קלאסית למודרניות, ובחוויית המעבר מהקומוניזם לקפיטליזם שאיב חווה, בבדידות ובניכור הקיימים באורבניות המודרנית, הוא עוסק בתשוקות, ובניסיון לפענח מגלמניות תרבותית עכשווית, ולהעמיד אותה מול קנה מידה אנושי אמיתי. זה ספר שהקדים את זמנו לפני עשר שנים ביציאתו, כעת על רקע המציאות הגלובלית, הוא רלוונטי ונוגע יותר מתמיד.”
