בהיותה בת עשרים ושמונה חלתה פאולה ושקעה בתרדמת, שממנה לא התעוררה עוד. בשעות הארוכות ליד מיטתה, בחודשים של תקווה דועכת והולכת, מדברת איזבל איינדה עם בתה.
דפים אלה, שנכתבו בפרוזדורי בית חולים במדריד, ואחר־כך ליד מיטתה של פאולה בקליפורניה, אוצרים בתוכם שנה של מאבק יומיומי במחלה קשה, והתמודדות עם האסון של אובדן בת צעירה. איזבל איינדה מערה אל תודעתה הדועכת של פאולה את הזיכרון המשפחתי, ומכאן החיוּת הזוהרת בפרקים האוטוביוגרפיים בספר זה. על אף האסון היא מתמלאת באמונה, שחיי בתה ממשיכים בה. זהו סיפור של התמודדות אמיצה, והוא גם שיר הלל לחיים ולתקווה.


ספריה של איזבל איינדה, הסופרת הנודעת ילידת צ'ילה, הם רבי־מכר עולמיים.



מן הביקורת:



"פאולה הוא ספר נפלא, כה אישי, כה חשוף, כה גדוש כאב וצער, ובאותה עת מלא רוחניות – הוא מלמד שהספרות אינה רק טקסט או רעיון; היא מראה של החיים."
Aftenposten

שם הספר
אוה לונה
בית הרוחות - סאגה רומנטית
על אהבה וצללים
בת המזל