“הספר הרביעי מסדרת סיפורי שישיית מפגשים, הספר מתרחש בציר הזמן הרבה לפני עלילות מלחמת הרומח,
בספר מסופר על סער ומסעו לעיר מולדתו כדי לקבל מידע על משפחתו, אגיד בפשטות, ספר מאכזב, כתוב בצורה משעמת,
עברתי קושי רב בלסיים לקרוא את הספר, אני יכול אולי לזקוף זאת לאור זאת שסער הוא פשוט דמוי חיקוי עלובה שנועדה להאדיר את הומה וליצור מעין גרסה חיה שלו במלחמת הרומח,
סער לטעמי דמות משעממת, חייה בהווה ובעבר משעממים גם הם, לא נהנתי בכלל ואדרג את הספר בציון 2/10 ממליץ לקריאה רק לחובבים מושבעים של הסדרה ולצורך השלמתה.”

“הספר "השבועה והמידה" (מיצוב, 1993) מאת מייקל וויליאמס הוא הרביעי בסדרת "שישיית המפגשים" המתרחשת בטרם עלילת "רשומות רומח הדרקון" ומתארת כיצד נפגשו גיבורי מלחמת הרומח. הבעיה עם הסדרה, שככלל היתה די מהנה לקריאה, הוא שהיא לא נכתבה בידי מחברי סדרת רשומות כי בידי הצוות הרחב יותר שיצר את הסדרה ועל־כן ישנם לא מעט אי־דיוקים וסתירות בין הספרים שמרחיבים את היריעה לבין הסדרה המרכזית, "רשומות רומח הדרקון".

עלילת הספר מתארת את מסעו של סער בהיר־להב למולדתו סולאמניה, שם הוא מבקש להצטרף למסדר האבירים הסולאמני שבו היה חבר אביו עד שנעלם. אף שהתאומים רייסטלין וקרמון מאז'ר המליצו לו שלא לצאת למסע, הגיע סער לסולאמניה והחל לשמש כנושא כלים במסדר. סער "התמצא ביער ורכב על סוס כאביר מנוסה" (עמוד 13), מה שגרם לנושאי הכלים האחרים לקנא בו והפך אותם עוינים אליו. חבריו של אביו, אנגריף, הלורדים גונתר אות' ויסטן ובוניפייס קראונגארד, בכיר סייפי המסדר, משתדלים לסייע בידו ולחנוך אותו. "הם גדלו יחד, אנגריף ובוניפייס, בחרב ובסייף, ברכיבה ובערמה, בפשיטותיהם הראשונות על אורגים מבלוד ובמלחמות הגבול עם אנשי נרקה, לא עלה ההבדל ביניהם על חוט השערה" (עמוד 140). כמו בוניפייס, הפך גם אנגריף "לנושא כלים ולאחר מכן לאביר הכתר, אשר שירת בצורה מבריקה במערכה הנרקית הרביעית" (עמוד 141). ובעוד בוניפייס מוריק מקנאה הפך גם למפקד בכיר במסדר. אנגריף בהיר־להב נעלם במהלך לילה אחד, בו צרו צרו האיכרים על טירת בהיר־להב, ולאחר שמילט את בנו, סער, ואשתו ממנה, היא נפלה בידיהם.

בחג יול פלש לארוחה הטקסית של האבירים שר היער, לורד ורטומונוס, וסער מצא עצמו מוזמן לדו־קרב עמו ועליו לפגוש בשר ביום האביב הראשון במעוזו ביערות האופל הדרומיים. סער יוצא לדרך, שכן כפי שמעיר לורד סטיפן, מוותיקי האבירים, אמנם לא כולו בהיר־להב, שכן אמו באה ממשפחה מיוחסת אחרת, "אולם ברצון האלים, הוא בהיר־להב דיו" (עמוד 57). במהלך המסע הוא עתיד לגלות חלק מפרשיית היעלמו של אביו, שנבגד במהלך המצור ההוא, בגלל סכסוך עתיק יומין. אותו בוגד פועל עתה ללא הרף בכדי לפגוע גם בסער ולמנוע ממנו לפענח את התעלומה.

מסע ההרפתקאות של סער בדרכו להתמודדות עם שר היער דורש ממנו את כל מיומנותו כלוחם וכמועמד לאבירות. הקרב שניהל מול הדרגון טיבוק, מתנקש שנשכר בכדי ליטול את חייו, כמעט שהוכרע מראש. "הדרגון התעשת וזינק קדימה לעבר העלם ביאוש. בהיותו באוויר, פנה במגושם, וחרבו התנפנפה בחוסר יעילות, בעוד סער פונה הצידה...
ומוריד את חרבו על בסיס הגולגולת של היצור" (עמוד 236).

כאמור, בסך הכל ספר טוב ומותח אבל מלא אי־דיוקים ביחס לסדרה, ובקריאה נוספת מתאים בעיקר לבני נוער. גם כך וגם כך מהנה מאוד.”

“סער בהיר להב הוא בן לשושלת של גיבורים דגולים של המסדר. למסדר יש חוקים משלו שאבא של סער לא נשמע להם במיוחד, הוא היה לוחם מן המעלה הראשונה, סייף מצטיין, ולכן רבים קנאו בו. סער גדל הרחק מסולאמניה כדי שלא לחיות בצל אביו לאחר שהלה הקריב עצמו כדי לכפר על שאר האבירים ונלקח על ידי המורדים ונעלם.
סער גדל יחד עם קרמון ורייסטלין והם היו חבורה שובבה של מחפשי הרפתקאות. בכרך הרביעי של המפגשים אנו קוראים את סיפורו של סער בעלמותו ועל החיפוש אחרי השבועה והמידה ביערות האופל. הוא מחפש אחרי תשובות על אביו שנעלם ופוגש את שר היערות שאולי יודע משהו על אינגריף בהיר להב. סער מוצא את עצמו בהרפתקאה נפלאה מלאה בקסם, ביצורי יער ובמפלצות. סער צריך למצוא את מקומו בעולם ויוצא למסע בעקבות גורלו.
הסיפור כתוב טוב ומתאר עולם קסום, עם יצורים פנטסטיים של היער, עם קסם הנגינה בחליל והכל במעטפת של עולם רומח הדרקון הנפלא. ויליאמס כותב ברור ויפה אך נטפל לעיתים לתיאורים שחוזרים על עצמם והעלילה קצת דורכת במקום בתחילת הספר. הסיפור מעניין ויפה ומגיע גם לשיאים אך ככלל הספר איטי בדרכו הפתלתלה והעקלקלה של היער וסיבובם האיטי של שלושת הירחים.
הרפתקאה נחמדה שלוקחת את הקורא אל פינות רחוקות של ממלכת סולאמניה של המסדר, ואל סוד אפל של אבירים בעלי מידה ושבועה.
תהנו...”