לפני התחלת הריקודים מתעכבים בני משפחתה וידידיה של סופקה, כדי להצטלם - להתמסגר באותו רגע כפי שיתמסגרו ברגעים אחרים, בחתונות עתידיות - ולהיכנס לאלבום המתעד את העדות בת - הקיימא לתכונותיהם של כל אחד מהם, תכונות שמרוצת - הזמן הרגילה לעולם לא תוכל לעצרן, להפכן או להכילן. אנו מתמקדים בארבעת ילדיה של סופקה - שני בנים ושתי בנות - הנראים בתנוחות נעוריהם ובמזג עלומיהם, כפי שנתמקד בהם שוב בסופו של הרומן, כשאנו מבינים איך ומדוע השתנו דמויותיהם. פרדריק ובטי מספקים את סופקה יותר מכולם. פרדריק נושא חן בעיניה בשל 'החן המחפיר שלו', הדומה מאוד לחינו של אביו המנוח. חן זה הוא שהפך את פרדריק בשלב מוקדם בחייו לנושא לשערוריות ולתשוקות, למי שנושא חן כל כך ללא מאמץ עד שנשים סולחות חלו על בגידותיו הקטנות. בטי זוכה באישור על הישגיה בפלירט - על הכושר לתחבל, לגרות, לשעבד ולהשליך - שסופקה רואה אותו כחובתה של אישה צעירה. בדומה לפרדריק ולבטי, גם אלפרד ומימי צמד טבעי. אם כי הם אהובים, הם פחות נערצים. ערכו של אלפרד ועומק רגשותיו הם למעמסה עליו ולא ליתרון. הוא עדיין אינו יודע, שגברים המצייתים לאמותיהם בכול זוכים רק לעתים רחוקות בהערצתן של נשים אחרות. מימי, שסבילותה החולמנית עומדת בניגוד גמור לזדונה הסורר של אחותה, היא מסוג הנשים העשויות לאבד את יופיין יחד עם תומתן, ובמקום להיאבק בעוולות החיים, עשויות להירדף על - ידי תחושת הכישלון של ייעודן. תוך כדי תהליך ההתבגרות וההתרחבות של המשפחה מתארת הסופרת את אהבותיו ובריתותיו של כל אחד מהם בקווים עדינים להפליא. בספר זה, הראשון מאז הוענק לה הבוקר - פרייז על "מלון האגם", בולט כישרון ההתבוננות שלה וכישרונה האמנותי יוצא - הדופן.
