קומראן
מלמול עננים כהה
מגורען בסחרחורת-אבק
של סוף יום
כמפל מיובש בין שני הרים
זרויי אבנים בקומראן.
על המדרונות, המערות
פוערות את פיהן הצחיח כקלף
ומניחות לאויר לנשוב פנימה,
להסתחרר סביב ולהסתלסל החוצה
באנקת מאה שופרות.