"היופי הוא בעיני המתבונן",וכשהמתבונן הוא חוני המעגל,נמצא היופי המכסה של ביוב,בברז חלוד,בתריס חלוד,במרצפת שחוקה או במנעול שבור.כל מה שנזרק,נשכח,הוזנח ונעלם מעיני העוברים ושבים בעיר יפו-תל-אביב,נלכד בעינו ובעדשת מצלמתו של חוני המעגל והופך ליצירת אמנות.
חוני,המושפע משורה ארוכה של אמנים-ממונדריאן עד מרסל דושאן,ובעיקר מתנועת דאדא-רואה את עבודתו כהעתקת פיסות חיים ממקומן הטבעי,הוצאתן מהקשרן והצגתן כיצירת אמנות.הוא מפשיט את החפץ הקונקרטי ממשמעותו הפרוזאית ומחלץ ממנו את מרכיביו האומנותיים-צורה וצבע.
"זה מה שנשאר" הוא דיאלוג בין עבר לעתיד:שימור-ועם זאת יצירה מחדש.הספר משייט במרחב האסוציאטיבי של האמן,שעליו מרמזים כיתובי התמונות,והם גם מרחיבים את ההקשר שהוא פותח סביב כל אובייקט.

שם הספר
חמדת לבי - השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו
בלטות
פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר - 25 שנה