“מר וורלוק הוא בעליה של חנות פורנוגרפיה והוא מעורב בחבורת אנרכיסטים, אך הוא גם סוכן חשאי בשרותה של ממשלה זרה.
יום אחד הוא מוזמן לפגישה בשגרירות עם המפעיל החדש שלו, ברנש בשם מר ולדימיר, הרוקם מזימה שתאלץ את המשטרה לעצור מסיתים פוליטים תוך התעלמות מהליכים חוקיים הוגנים. הוא פוקד על וורלוק להטמין פצצה במצפה הכוכבים גרינוויץ'. בתחילה מסרב וורלוק אך כשולדימיר מאיים בפגיעה בחייו הנוחים, הוא נחרד ומסכים.
אנו קופצים מיד לסצנה אחרת, זמן אחר, בה אנו מאזינים לאחד מחבריו של וורלוק, אוסיפון, משוחח עם חבר אחר ('הפרופסור') בבר. אוסיפון מספר לחברו שמישהו פוצץ עצמו בפארק גרינוויץ', בקרבת המצפה. הפרופסור חושף באזני אוסיפון כי הוא מסר פצצה לוורלוק מס' ימים מוקדם יותר, ואוסיפון מתחיל לחשוש ומשתכנע שוורלוק הוא זה שפוצץ עצמו בפארק.
פקד היט החוקר את המקרה מוצא בזירת הארוע פיסת בד ועליה תפורה כתובתו של וורלוק. למרות הקשר הישיר לוורלוק מחליט הפקד להטיל את האשמה על אנרכיסט ידוע לשמצה אחר, מיקאליס, אך מפקדו של היט אינו מעוניין בקישור של מיקאליס לפשע. לאחר התייעצות עם חבר פרלמנט אנגלי הוא מחליט לחקור את המקרה בעצמו, בלי ידיעתו של החוקר היט.
אכן, אוסף של תככים וקנוניות.
שוב קפיצה בזמן. מר וורלוק מטייל לו מחוץ לעיר כדי לנקות את הראש, לכאורה, אך מסתבר שהוא מחפש מישהו שיבצע עבורו את המשימה שהטיל עליו ולדימיר. יום אחד, בעודו עומד לצאת מהבית להתרגע בקאנטריסייד, מבקשת ממנו אשתו, וויני, לקחת עמו את אחיה הצעיר והמוגבל (שכלית) סטיבי. וורלוק מופתע מהבקשה, אך לאחר שוויני אומרת לו שסטיבי יעשה בשבילו הכל, הוא מתחיל להעניק לסטיבי הצעיר תשומת לב.
לבסוף אנו שוב חוזרים ליום הפיצוץ בגרינוויץ'. מאוחר יותר באותו יום וורלוק חוזר הביתה כשהוא נרעש, ווויני חושבת שהוא מקורר. מן הסתם וורלוק נסער ביותר. לא עוברות כמה דקות ובבית מופיע אדם כשהוא מחפש את וורלוק. ע"פ תיאורו ניתן להסיק כי האדם הוא הבוס של היט, סגן המפקח.
מיד עם עזיבתם של וורלוק וסגן המפקח, נכנס החוקר היט אל החנות. הוא נתקף כעס כשוויני מספרת לו שסגן המפקח עזב הרגע את החנות, מספר לה על הפיצוץ בגרינוויץ' ומראה לה את פיסת הבד שמצא בזירה בין שאריות הגופה המפויחת. וויני נתקפת חרדה כשהיא מזהה את פיסת הבד כחלק ממעילו של אחיה סטיבי.
כשוורלוק חוזר הביתה ופוגש שם את היט, הוא משוחח אתו בחדר צדדי. וויני מצותתת להם מבעד לחור המנעול כשהיא חוששת לנורא מכל. חששותיה מתאמתים כשהיא שומעת את וורלוק מתאר כיצד שכנע את סטיבי לשאת את הפצצה למצפה הכוכבים. רוחה של וויני נשברת בעוד השניים ממשיכים בשיחתם בחדר הסמוך. וורלוק אומר שילך לבית המשפט, יתוודה ויספר את כל הידוע לו על רשת המרגלים ועל השגרירות שהטילה עליו את משימת הטלת הפצצה. הוא אומר שאם ייפול- כולם יפלו איתו, אך היט טוען שזהו רעיון גרוע. הוא אינו מצליח לשכנע את וורלוק.
וורלוק מנסה להתנצל ולנחם את וויני אך בסלידתה ממנו היא שומרת על שתיקה. וורלוק מאבד עשתונות ובמזגו הסוער אומר לה שהם חייבים להפסיק להתאבל ולהתחיל לתכנן כיצד יעזבו את הארץ. הוא אפילו מאשים את וויני במותו של אחיה, כיוון שהיא זו ש'דחפה את סטיבי אל תוך חייו'. הוא גם מאשים אותה שבכך שתפרה את כתובתם אל מעילו של סטיבי- בכך הביאה עליהם את המשטרה. כשוורלוק שוכב לנוח וויני נתקפת זעם ודוקרת אותו בסכין מטבח, והורגת אותו.
לאחר המעשה נתקפת וויני חרדה וחוששת שמא תואשם ברצח. היא יוצאת מהבית בריצה ופוגשת בחברו האנרכיסט של וורלוק, אוסיפון. היא מפצירה בו שיציל אותה וישמור עליה והוא מסכים לסייע לה לעלות על ספינה העוזבת את אנגליה עוד באותו לילה. הוא עדיין חושב שוורלוק הוא זה שפוצץ עצמו בפארק, אך כשהוא מבין שוויני דקרה אותו למוות הוא מתחיל לחשוש לחייו. בעודם יושבים בקרון הרכבת משתכנע אוסיפון שוויני תהרוג אותו כשעזרתו לא תהיה נחוצה עוד. הוא קופץ מהרכבת הנוסעת כשכל כספה של וויני באמתחתו ומשאיר אותה חסרת תקווה.
בפרק האחרון מתואר אוסיפון כשהוא יושב עם הפרופסור בפאב וראשו שקוע בעתון בן שבוע ובו מאמר המתאר אשה שהתאבדה בקפצה מספינה. הוא יודע שהאשה היא וויני, אך ידיעה זו אינה מונעת ממנו להזמין את הפרופסור לסבוב נוסף של בירה- עם כספה של וויני.
כשהם עוזבים את הפאב, מכה בהם התחושה כי חייהם חסרי משמעות.

בשנת 1936 עיבד היצ'קוק את הספר לסרט בשם Sabotage
---------------

קצת על מיקום העלילה והסגנון
הסיפור מתרחש בלונדון- מרכז התרבות ממנה זוהר תמיד אור ההגיון והקידמה. אך ב'הסוכן החשאי' היא תמיד אפלה ורטובה, וברחובות תמיד תחושה של סכנה. גם רב הסצינות המתרחשות בתוך מבנים אינן משרות אווירת נעימות:

"Bronze chandeliers with many globes depended from the low, slightly vaulted ceiling, and the fresco paintings ran flat and dull all around the walls without windows." (עמ' 4)

האלמנט המודרניסטי בספור בא לידי ביטוי באופן בו 'מתעסק' קונראד עם הזמן. בשלבים הראשונים עוסק הספור באילוץ של וורלוק להוציא לפועל את ההתקפה על המצפה. לפתע בפרק הבא אנו מבינים שההתקפה בוצעה ושנושא הפצצה התפוצץ בעצמו. מיד כשהקורא מתיימר לחשוב שהמסתורין נפתר, חוזרת העלילה אחורה מס' שבועות אך הקורא אינו מבין זאת מיד. רק לאחר שקונרד חושף בפנינו את דבר הפיצוץ אנו מבינים שאנו מתקרבים ליום המעשה עצמו ובכך הוא מטיל עלינו את תחושת הגורליות והבהלה ששוררת בעלילה. עם ידיעת העתיד הארועים נתפסים כבלתי נמנעים. האופן בו משתמש קונרד בזמן מראה לנו שלאנשים כמו סטיבי אין יותר מדי תקווה בעולם המודרני. זהו אינו ספור מסתורין כיוון שדבר הפיצוץ ידוע מראש והקורא מבין מיהו נושא הפצצה לפני ששאר הדמויות מבינות זאת בעצמן. כך מאלץ אותנו קונרד לקחת חלק בכורח ההרס של וויני ווורלוק. אז זוהי דרמה משפחתית ובמרכזה חוסר היכולת של וורלוק, וויני, אמה וסטיבי להבין אחד את השני. וורלוק תופס את סטיבי כמובן מאליו ובכך מביא למותו. חוסר הבנתו את אהבתה של וויני לאחיה מביא למותו שלו, ולבסוף- חוסר רצונה של וויני להביט מעבר לפני הדברים כפי שהם מונע ממנה לחשוד בוורלוק כשהוא מציע לקחת עמו את סטיבי לקאנטריסייד.”