“הספר היה זנוח בפתחו של בית ישן שפונה לפני בנית בניין מגורים חדש.
הדיירים הוותיקים כפי הנראה הלכו לעולמם וארון הספרים הושלח לרחוב על תוכנו.
היו תקליטים. אלבומי נצחון ממלחמות ישראל וסדרת ספרים מהוצאה ספרים בשם עידית משנת 1958.
מצבו של הספר מרוט למדי בכל זאת משך את ליבי.
את ספורה של סיסי הכרתי בזכות מורה נפלאה ונדירה להסטוריה שהצליחה להחדיר לי את העינין והאהבה למקצוע.
הצלתי את הספר מהגורל שנועד לו.
כעת שוכן לבטח בארון הספרים שלי.
שלשום החלטתי לעיין ב"מציאה" שנפלה לידי.
נכבשתי ולא יכולתי להניחו עד לסיום העצוב.
סיסי כבשה את ליבי בזכות סופרת מעולה בשם אליזבת בורנה.
שידעה לספר את ספורה כרומן כובש לב ותרגום נפלא של מתרגם בשם צבי שולדיגר (מקווה שדייקתי בשמו).
חזרתי לשנים שבהן שלט הקיסר פרנץ יוסף על האימפריה האוסטרוהונגרית.
עידן הוולסים הנשפים וציד השועלים ביערות ופוליטיקה מורכבת מלאת תככים ורומן אמיתי כמו שרמן צריך להיות.
לסיכום אהבתי מאד ובסוף הזלתי דמעה בשל מותה הטרגי של גיבורת הספור.
אהבתי מאד וממליצה בכל לב לקרא.”