שישה שירים בפרוזה-הם יצירה יוצאת דופן, הן בתוכנה והן בצורתה, שהנחילה המאה הקודמת לספרות האוונגארד של המאה העשרים. היא ראתה אור ב-1869, אך את תהילתה האמיתית קנתה לה רק למחרת מלחמת העולם הראשונה, עם פריחתו של הזרם הסוריאליסטי, שסופריו ראו במחברה אחד מבשרם הגדול. "שירי מלדורור" הם מסע חסר מעצורים אל תופת ספרותיתת של אכזריות, רשעות ורוע, שכמותה, מן הסתם לא נבראה לפני כן בעטו של שום סופר. יוצרה קרה בה דרור לאפלים שביצרים, בתיאורים מבעיתים של התעללויות והסתאבויות, שהקטנה בגיבוריהם הם הכינה, החשוב בהם האדם, והגדול בהם-האל בכבודו ובעצמו. ששה פרקי היצירה הם מעשה-מרכבה של סגנונות וז'אנרים ספרותיים: פיוט לירי ורטוריקה נמלצת. פואמות ,דברי הגות, סיפורים, ודרמות-הכל חובר כאן לקריאת תגר גדולה, ספק מוסרית ספק אסתטית, שחיוניותה האמנותית עומדת לה עד היום. בספר מבוא-התוודעות אל היצירה והמחבר. תרגום מצרפתית אילנה המרמן