לכל הרוחות! שוב שכחנו את הגברת פרויד!"
"אוה! סלח לי! לא הצגתי בפניכם את הגברת מאהלר!"
"היתה לו אישה, למארקס?"
"החלטתי להציל מן הלשונות הרעות ומן השיכחה אחדות מבנות-הזוג של אנשים מפורסמים. אחפש אחריהן ואגלה אותן נחבאות מאחורי הכיריים, קבורות תחת הררי האבק של ההיסטוריה; אחר אסרק אותן מחדש, אמשח סומק על לחייהן, ובייחוד אוהב אותן, משום שכולן ידעו אהבה יוצאת דופן".
"תהא זו כסאנתיפה, האישה ילדה של סוקראטס אשר שמה הפך להיות נרדף לרשעות; ואולי הגברת פרויד השלווה, המאושרת אשר (כך החלטתי) השיגה בחוש את כל אשר כינה בעלה במרוצת הזמן בשם הפסיכואנאליזה; או אדל הוגו, ששמע טיפשותה יצא למרחקים; או ז'ני, הברונית הקטנה שנישאה לקארל מארקס ואשר חייה היו מעוררי חלחלה יותר מחייהן של כל גיבורות ספריו של דיקנס; וגם אלמה מאהלר, אלמה צרת העין, אלמה התוקפנית, אלמה הקנאית, אלמה האומללה, אשר ארוסה, ממרומי גאוניותו, אסר עליה להלחין". פראנסואז קסנאקיס
ספרה של פראנסואס קסנאקיס מספר את סיפורן הבדיוני של חמש נשים של גברים גאונים אלה, ו"מצילה" אותן מן השם הרע שדבק בהן, - גם זאת מעשה ידיהם של גברים שכתבו על אותם האישים: מרתה פרויד מספרת על הפנטסיות שלה, כסאנתיפה סוקראטס על בעלה האוהב נערים, אדל הוגו מוצאת בלבה רחמים על אהובותיו של בעלה ואילו ז'ני מארקס מצטיירת כקדושה. פראנסואז קסנאקיס יצרה ביוגרפיות דמיוניות-למחצה בהומור, אך גם בלהט מתובל בארוטיות ובתאורי אלימות והפכה נשים אלה שכל חייהן בצל בעליהן לדמויות ספרותיות לעילא.
פראנסואז קסנאקיס היא מבקרת ספרות ביומון הצרפתי "לה מאטן דה פארי".