הם היו כולם אנשים נורמטיביים. בעלי משפחות, משכילים, מצליחים איש-איש בתחומי עיסוקו - עד אותו רגע שבו הפכו לחיות אדם. יצורים חסרי רגש ומוסר.במקביל לפעילותם של רופאים נאציים במחנות ההשמדה, שהמפורסם ביניהם היה ד"ר יוזף מנגלה, פעלו מאות רופאים במחנות הריכוז שבהם הוחזקו אסירים פוליטיים, אנשי דת, אנשי מחתרות ועשרות אלפי שבויי מלחמה רוסיים.הם היו אחראים על ביצוע ניסויים מזוויעים בבני אדם, במטרה לאתר פתרונות רפואיים שיקלו על חיילי הצבא הגרמני בשדה הקרב. כל הניסויים בוצעו באנשים חיים: עצמות וחלקי רקמות שנכרתו והושתלו; אסירים הודבקו במחלות מדבקות חשוכות מרפא; בוצעו ניסויים אכזריים על ידי הורדת טמפרטורת הגוף למצב של קפיאה; נבדק כמה זמן יכול אסיר להחזיק מעמד לאחר ששתה במשך שבועיים מי-ים בלבד, ואם אסיר יכול לשרוד את גז החרדל שנמרח על גופו. רוב משתתפי הניסויים בעל כורחם מתו ביסורים קשים. הנותרים בחיים הפכו נכים לעד.הספר רופאים מהגיהינום מתעד את משפטם של הרופאים הנאציים הבכירים שהיו אחראים ושביצעו את אותם ניסויים. תיעוד מזעזע כל לב מפיהם של המעטים ששרדו את אזמלי הניתוח של עלית הרופאים הגרמניים.בסיום המשפט, שהתקיים בעיר נירנברג החרבה, זמן קצר לאחר סיום הקרבות,נידונו שבעה רופאים למוות, אחרים לתקופות מאסר ארוכות. כמה מהם זוכו.איש מהרופאים לא הביע חרטה על פעולותיו.ויוויאן ספיץ, כתבת אמריקאית, היתה העיתונאית הצעירה ביותר שכיסתה את משפטי הזוועה. העדויות והמראות הקשים שינו את תפיסת עולמה, ומאז המשפט היא מקדישה את זמנה להילחם כנגד מכחישי השואה והזוועות שייצר המשטר הנאצי.