יותר ממאתיים ראיונות התראיין פרימו לוי משנת 1963, השנה שבה החל להתפרסם כסופר, ועד 1987, שנת מותו. מלבד אלה הרבה להרצות בבתי-ספר, בכנסים ובאסיפות, עד כי עם השנים נהיה לו הדבר למקצוע, מקצוע העד והדובר – לצד שני מקצעותיו האחרים, הכימאי והסופר.
הדיבור והכתיבה, אומר עורך הספר, היו שלובים זה בזה בחייו של פרימו לוי מספרו הראשון. כפי שאמר פעמים רבות לבני שיחו, לכתיבת ספרו הראשון קדמו הסיפורים שסיפר לכל מי שהיה מוכן להאזין – לבני משפחה וידידים, אך גם לזרים מזדמנים בנסיעות ברכבת, במקומות ציבוריים, במקום העבודה, בכל מקום.

הראיון בשביל לוי היה דרך להרחיב את אמנות הסיפור, להוסיף עוד דבר-מה, דבר-מה שהוצל מן השכחה. מרקו בלפוליטי, עורך כל כתבי פרימו לוי באיטלקית, כינס בקובץ הזה 34 מן השיחות והראיונות המתועדים של הסופר. בשיחות ובראיונות האלה מתגלה אישיותו של לוי בכל עושר פניה וריבוי גווניה: יצירתו רבת הקולות והסגנונות, מסיפורי מדע בדיוני ועד שירה, מהומור קליל ועד הגות מעמיקה, עמידתו בין "שתי התרבויות", הספרות והמדע, השקפותיו החברתיות והחברתיות, הפוליטיות, קולו המוסרי הצלול והחד, ויחסו ליהדות, לציונות ולמדינת ישראל. ובמרכז כל אלה, חווית היסוד של חייו, הלאגר, מחנה הריכוז, שלמרות כל מאמציו אין הוא יכול להתנתק ממנו. לאוהבי יצירתו של פרימו לוי מזומנת כאן פגישה מרגשת ובלתי-אמצעית עם הסופר המיוחד הזה, שלדעת רבים הוא גדול סופרי השואה.

פרימו לוי

פרימו לוי (31 ביולי 1919 – 11 באפריל 1987) היה סופר וכימאי איטלקי יהודי ניצול שואה. כתב זכרונות, סיפורים קצרים, שירים ורומאנים. ידוע ביותר ביצירתו על השואה, ובמיוחד על תיאורו את הזמן שעבר עליו במספר מחנות עבודה מסונפים למחנה אושוויץ. ספרו "הזהו אדם", העוסק בתקופת שהותו באושוויץ, תואר ... המשך לקרוא

שם הספר
זמן שאול - שלושה מחזורים
השוקעים והניצולים - חלק שלישי אחרי ההפוגה - ספרית אופקים #163
הזהו אדם? - ספרית אופקים #145
מפתח-כוכב
הטבלה המחזורית