שארל לואי דה סקונד, שקיבל מדודו, נשיא הפרלמנט של בורדו, את השם מוטסקיה, היה בן למשפחת אצולה זעירה מסביבות בורדו.
נוהגים לשייך אותו לגלריה המפוארת של הסופרים וההוגים הצרפתים, שפעלו במאה ה18- אך מבחינת זמנו, הקדים אותם מונטסקיה מעט ו'חשוב היה לו להבין יותר מאשר להיאבק', אולם כשהתפרסם `על רוח החוקים` ב1748- עמדו הכול על חדשנותו המהפכנית, ואת תרומתו המתודולוגית לתורת המשטרים ולסוציולוגיה יש משווים לתרומת ניוטון לפיזיקה.
מונטסקיה ידוע בתור אבי תורת הפרדת הרשויות השלטונית - המחוקקת, המבצעת והשופטת, תורת המבוססת על צירוף שני עקרונות: ההתמחות התפקודית של הרשויות, ואי התלות ביניהן.
מונטסקיה ביקש למצוא בסיס מדעי לחוקים, על בסיס השוואה בין טיפוסי משטרים. מקור החוקים, המקובלים בארצות שונות, הוא, לדעתו, בצירוף של גורמים: אקלים, דת, כללי הממשל, מופתי העבר, המנהגים.
הניתוח שהציע ל`מנטליות` של החברות שהעמידו משטרים שונים, ותיאור הזיקות בין מרכיבי המנטליות הזאת, מדהימים לא רק בחריפותם ובדייקנותם אלא אף במידה מסוימת של נבואיות.
בגלריה המרשימה של סופרים והוגים צרפתים בני המאה השמונה עשרה מונטסקיה (1689-1755) הוא אישיות לעצמה. מבחינת זמנו הוא הקדים אותם מעט ואינו קשור אלא בעקיפין במהפכת ה'השכלה' בצרפת, שהיא בראש וראשונה פועלה של המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. אולם כשהתפרסם 'על רוח החוקים' ב-1748 עמדו הכול על חדשנותו המהפכנית, ואת תרומתו המתודולוגית לתורת המשטרים ולסוציולוגיה יש משווים לתרומת ניוטון לפיזיקה.
מונטסקיה ידוע בתור אבי תורת הפרדת הרשויות השלטונית לרשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת, תורה המבוססת על צירוף שני עקרונות: ההתמחות התפקודית של הרשויות ואי-התלות ביניהן.
מונטסקיה ביקש למצוא בסיס מדעי לחוקים על בסיס השוואה בין טיפוסי משטרים. מקור החוקים המקובלים בארצות שונות הוא, לדעתו, בצירוף של גורמים: אקלים, דת, כללי הממשל, מופתי העבר, המנהגים.
הניתוח שהציע ל'מנטליות' של החברות שהעמידו משטרים שונים ותיאור הזיקות בין מרכיבי המנטליות הזאת מדהימים לא רק בחריפותם ובדייקנותם אלא אף במידה מסוימת של נבואיות.
בפני הקורא העברי מובא כאן לראשונה תרגום של חלקיה העיקריים של היצירה המונומנטלית. החשוב והמהותי נשמר במבחר זה, והקורא בן ימינו יוכל לעמוד באמצעותו על יסודותיו העיוניים של המאבק ליצירת משטר המבטיח את חירויות הפרט.