שלוש הנובלות "החיפאיות" של יהודית קציר הן סיפורי אהבה המעמתים של זמן, משחזרים - בוראים את הזיכרון כדי להפיח בו חיים מחודשים, כדי להיפרד ממנו אל חיים אחרים.בקול גדול, ובאינטנסיביות רגשית וסגנונית, מספרת קציר על שורת אירועים חריגים, פורצי נורמות, המחדדים את המצבים הרגשיים האחרים ומשמשים להם אמת - מידה. הנובלות הראשונות של קציר פילסו דרך, בראשית שנות התשעים, לדור החדש של הסופרות בספרות העברית.לקוראים שיתוודעו אליהן לראשונה בנוסח המחודש שבספר זה צפוי מעורר השתאות עם אמנות הסיפור של קציר, החל מצעדיה הראשונים, עם הנוסח הסיפורי החדש שיצרה. וגם לקוראיה הנאמנים של קציר, שקראו את הסיפורים הללו לפני שנים, מוזמנת כאן קריאה אחרת, באורם של שני הרומאנים שפירסמה המחברת.