ז'אן פאברה - סעדה היתה אנתרופולוגית צעירה שיצאה לבדוק מה עומד מאחורי הסיפורים על כישוף באזורים הכפריים של צרפת. היא הגיעה לחקור ולנתח ומצאה את עצמה מעורבת עד לצווארה במערכת מירכבת של טרגדיות אנושיות, באמונה בעל - טבעי ובשנאה בין שכנים. ספרה המרתק, שהפך מייד לקלאסיקה אנתרופולוגית, כתוב מנקודת - ראות אישית, ומתאר את פעולתו והשפעתי של העל - טבעי בהברה המודרנית. פאברה - סעדה מראה כיצד מתקיימות במקביל מערכות מתחרות של הסברים למה שלכאורה אין לו כל הסבר, וכיצד משמשים הכישוף והאשמות בכישוף לגיבושן של קהילות או לפירוקן. הכישוף, יותר משהוא מערכת של טקסים ואמצעים מאגיים, הוא דרך לדבר על סבל אנושי, על תקווה, על קנאה ועל ייאוש. הכישוף הוא מילים, מילים קטלניות.