באוקטובר 1886 מקבל אדגר דרייק בקשה מוזרה ממשרד המלחמה הבריטי. עליו לעזוב את אישתו ואת חייו השקטים בלונדון, ולנסוע לג'ונגלים של בורמה, שם עליו לתקן ולכוון פסנתר כנף נדיר בעל חשיבות אסטרטגית לאימפריה הבריטית. הפסנתר שייד לאנתוני קארול, רופא צבאי, ששיטות השכנת השלום הלא - שגרתיות שלו הביאו לשקט זמני במדינות שאן הדרומיות, אך גרמו לתהיות ולתרעומת בקרב מפקדיו של הרופא. במסעו דרך אירופה, הים האדום, הודו ולתוך בורמה, אדגר נפגש עם חיילים, מיסטיקנים, נוכלים וגם עם אישה חמקמקה לא פחות מקארול, הרופא הצבאי. במצודתו של קארול, על גדת נהר נידח בבורמה, אדגר נפגש עם עולם מסתורי ומסוכן הרבה יותר מכפי שיכול היה לדמיין... מכוון הפסנתרים שולח את הקורא יחד עם גיבורו למסע מסתורי של אורות וצללים אל ארצות רחוקות, ואל תוך הנפש פנימה, וכל זאת בסיפור סוחף, לירי לעיתים, חושני, שאינו מניח לקורא להניחו מידיו. דניאל מייסון הוא בוגר אוניברסיטת הארוורד בביולוגיה. הוא בילה שנה בחקר מחלת המלריה בגבול שבין תאילנד למיאנמר (בורמה), שם כתב את חלקו הגדול של "מכוון הפסנתרים", כעת הוא חי בסן פרנסיסקו, שם הוא לומד רפואה. "כתיבתו של מייסון יוצרת תחושה של חלום, שבו כל תמונה, צליל, טעם ותחושה, מכשפים את הקורא." (לוס אנג'לס טיימס) "מצוין." (ניו יורק טיימס) "מזכיר את הספרים שקראנו בילדותנו, מתחת לשמיכה, לאורו של פנס." (USATODAY)