ספר, זה הוא ספר קורותיו של יצחק טבנקין בארץ. סיפור חייו של טבנקין וקורות ההגשמה הציונית בארץ - ישראל משולבים זה בזה ללא הפרד. טבנקין היה מחבורת המייסדים של אחדות - העבודה ההיסטורית וממקימיה העיקריים של הסתדרות העובדים הכללית. היה לו חלק מכריע בהקמת תנועה ארצית של קיבוצים - מייסוד תנועת הקיבוצים הראשונה 'קיבוץ עין - חרוד', ועד לייסוד הקיבוץ ההסתדרותי הקיבוץ - המאוחד. הוא היה זה שהפך את תנועת 'החלוץ' במרכז אירופה ובמזרחה מתנועת נוער לתנועת עם מגשימה. הוא שהבלה את רעיון העבודה והאימונים (השיבולים והחרב) - הקמת הפלמ"ח - והפך אותו מחזון למציאות. הוא היה מהשוקדים המרכזיים על טיפוח תרבות חיים יהודית - קיבוצית שהיתה לסמל ל'ישראליות', במאמץ ליצור עם יהודי משוחרר מסימני גלותו. עמדתו של טבנקין בשאלה הגורלית של שלמות הארץ - שהחזיק בה עד למותו ב - 1971 - היתה עיקשת במה שראה כעיקר: זכותם של היהודים על הארץ הנובעת מההתיישבות ולא רק בשל קורות היהודים. טבנקין לא היה יהודי משיחי. כבר בראשית דרכו קבע עם חבריו את העיקרון של התיישבות יהודית בשטחים שהם ריקים מיישובים ערביים. לזה חתר. איש לא יכול לנחש כיום מה היה אומר לנוכח עובדות נחרצות של היווצרות עם פלשתיני רב אוכלוסין בשלטון ישראלי. דרכי המחשבה של טבנקין לא הושפעו מחיי יומיום פוליטיים. הן הושפעו מאוד מהשקפה כללית, מדרך חיים עצמאית, מפיתוח מתמיד של אורח חיים שיתופי וגיבוש דרך מוסרית אנושית ויהודית כאחד. חסרונם של יצרים פוליטיים פוצה בשלמות רעיונית, מוסרית, וביכולת מופלאה להפעיל אנשים כך שיחושו כי התעלו באנושיותם. בכל אלה היה עקבי ביותר: תמיד היה יהודי ברם"ח ושס"ה, ציוני בכל מאו'דו, סוציאליסט בכל נפשו. ד"ד ברוך כנרי הוא חבר קיבוץ מחניים, חוקר ביד טבנקין ומורה במכללה האקדמית תל - חי. מספריו:לשאת את עמם (1989);משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני סוציאליסטי (1993).

שם הספר
לשאת את עמם - ההגשמה, השליחות והדימוי העצמי של הקיבוץ המאוחד
לבטי הגשמה
משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני סוציאליסטי
לבטי הגשמה : דיון בעשייה הציונית-סוציאליסטית בשנות העשרים של המאה העשרים