יוסי בלום הלוי

בן 81 מאלפי מנשה מיקוד 4485100

יוסי בלום הלוי, סופר, איש מחשבים ופובליציסט, מחברם של הספרים כשקוראים לצנחנים, מערכות 1971 (הקרב לשחרור ירושלים בששת הימים), התקדשות זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים, מיתאם 1999 (ספר מקיף על מליוה"כ) תהיה מלחמת אחים בקיץ, מיתאם 2005 (בנושא ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון) בעל מדור לביטחון לאומי באתר NEWS1.

באפריל 2015 יצא לאור בהוצאת מיתאם, ספרו הרביעי, הַהַגָּדָה הַצִיוֹנִיִת שֶל אֲ-לַזְרָע וֶהֱלֶנָה - רומן עלילתי ביוגראפי, המוביל את הקורא לסיור רב תהפוכות בקורותיהם של משפחות ואנשים, דרך מנהרת זמן שתחילתה בארץ ישראל של ראשית המאה התשע עשרה, והמשכה במחוזות הנוסטלגיים של ארץ ישראל הישנה, אל השואה ולתקומתה של המדינה בימיה הסוערים, מסיום תקופת המנדט ולעד לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים.

להגדה זו מסר יהודי ואנושי של חירות האדם, אותו מנחילים גיבורי העלילה לבאים אחריהם, מתוך אספקלריה אקטואלית של הזהות הישראלית והמאבק על דמותה בעולם עוין, שחלק ממנו מסרב להכיר בזכות קיומה, זכויותיה, חירותה וריבונותה בארץ ישראל ההיסטורית.

ביולי 2020 לאחר שלוש שנות מחקר אינטנסיבי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים בחזית ירושלים, יצא לאור הספר החמישי שלו, "גבעת התחמושת, מלחמה לוחמים וזיכרון".

"גבעת התחמושת" כמושג הינה יותר משמו של אתר קרב, וכהגדרת אחד מלוחמיה זו "גבעה נעלמה" רבת מסתורין ומחלוקות, שהמיתוסים וסערת הרגשות המתלווים אליה לא רק שאינם שוככים, אלא נותרים במחלוקת מתמשכת על הזיכרון והמורשת, שנות דור אחרי מלחמת ששת הימים.
גבעת התחמושת הפכה ולא בכדי, לסמל לאומי של מלחמת ששת הימים, ויום ירושלים, לעצרת הזיכרון הממלכתית לאירועי אותה מלחמה בכל חזיתותיה. במהלך השנים הפך אתר הקרב למוזיאון וליד זיכרון להנצחת עוצבות צה"ל שלחמו לשחרור ירושלים, וחוק מיוחד אף נחקק למטרה זו. דורות רבים של תלמידים, חיילים ואזרחים, התחנכו על מורשת לוחמיה, שהותירה את חותמה לעד בזיכרון הלאומי.
כחלק ממבול של אלבומים וספרים חפוזים שהחלו להיכתב מיד אחרי מלחמת ששת הימים, החלו פרטי הקרב, מהלכיו ואירועיו להתערפל במסך כבד של מיתוסים וחצאי אמיתות, שרק העמיקו את המחלוקות. בספרים רבים אוזכר הקרב על גבעת התחמושת אבל אף לא אחד מהם הוקדש במלואו למחקר כולל ובלתי תלוי על מהלכיו והשפעותיו בהיבטים הצבאיים, החברתיים והלאומיים. מקורות המידע של ספר כללו מסמכים צבאיים, עדויות רשמיות של תחקירי הקרב, שיחות וראיונות עם לוחמים, ספרים, מאמרים, קטעי עיתונות, סרטי קולנוע, ומדיה דיגיטאלית. בשל הבנייה המסיבית של המוזיאון במהלך השנים, נהרס חלק גדול מהמבנה הטקטי של הגבעה, והמחקר החל בשחזור פורנזי של התעלות, הבונקרים והבתים שנהרסו, בעזרת תצלומי אוויר, קטעי סרטים ותמונות סטילס, שאפשרו לנתח ולתעד את המהלכים הטקטיים של הקרב.

+ עקוב אחרי

» מדף הספרים (4 מתוך 18)

» מדף הדירוגים

» חנות הספרים

דף המעקב של יוסי בלום הלוי