מהי דקונסטרוקציה? מה לה לדקונסטרוקציה? המסה "נפתולי בבל" מפרי עטו של ז'אק דרידה שבה למקורות, לפרשת בבל, כדי לפרוש תמצית מרעיונותיה, דאגותיה ושאלותיה של הדקונסטרוקציה; מה בין מקור לבין נוסח; מיהו הקורא המובהק, הפרשן המובהק, המתרגם המובהק, כלום אפשר לומר כי הניסיון הוא תרגום וכי, אחרי ככלות הכול, אין דבר רציני מתרגום? בלב עיונו של דרידה ניצב חיבורו של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", דבר, מבוא שכתב בשנת 1921 משסיים לתרגם את "תמונות פריזאיות" מאת בודלר. "נפתולי בבל" מארחת אפוא את לשון ספר בראשית, את לשון הפיוט הדשנה של בנימין וקולות נוספים - נאורים, רומנטיים, מודרניסטיים ובני זמננו. הדרמה שהיא מחוללת מאפשרת לנו להתוודע למישורים שונים בכתיבתו של דרידה, החל מדרך הקריאה הדקונסטרוקטיבית ועד להיגיון הלשוני, האסתטי, האתי, הדתי והארוטי, אשר מעניק השראה למהלכיה. ז'אק דרידה, יליד אל - ביאר שבאלג'יר (1930), המתגורר בפריז מאז 1949, נמנה על הפילוסופים המאתגרים והחשובים ביותר מאז החל לפרסם את ספריו בשלהי שנות ה50 - . יצירתו, הממוענת תמיד ליוצרים אחרים (הוגים, משוררים, סופרים, אמנים) עוסקת בין היתר באפלטון, אוגוסטינוס, מונטין, רוסו, בודלר, היידגר, לוינס... והרשימה בלתי נדלית. בין ספריו הבולטים: "על הגרמטולוגיה" (1967), "הקול והתופעה" (1967), "הגלויה" (1980), "שיבולת! לפאול צלאן", "על הרוחל היידגר והשאלה" (1987), "רוחות הרפאים של מרקס" (1993). הוא מלמד ב"בית הספר הגבוה למדעי החברה" בפריז ומכהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה, ארויין. תרגמה, פירשה בהרחבה והוסיפה דברי מבוא! מיכל בן - נפתלי. ספרה "כרוניקה של פרידה - על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה" ראה אור בסדרת "פטיש" לביקורת התרבות בהוצאת רסלינג בשנת 2000. לספר מצורפת מסתו של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם" בתרגומה של נילי מירסקי.