“אורי שורצמן ידוע לקוראים בעיקר בשל סיפרו רופא לבן אלים שחורים. הספר שלפנינו הקדים אותו ומספר על שורצמן הרופא הצעיר, המגיע לבית חולים נידח ביערות הגשם כשהוא חדור אידיאלים לתקן עולם, או למצער, לרפא את החולים המגיעים למרפאה/בית חולים שלו. די מהר המציאות טופחת על פניו.
שורצמן מגלה מהר מאוד שגם בכפר נידח יש את העשיר ויש את האיש החזק, שלו כולם נענים, הקובע את החוקים. גם בלי שני אלה, שדי בהם כדי להצית מחלוקות, השפה כמובן זרה לאוזן לזר שנקלע למקום, חוקי ההתנהגות בלתי ידועים והעולם המערבי לא מוכר ולא שייך. נציגות העולם המערבי נתונה בידי הנזירים, שעבודתם המסיונרית אמנם גורמת למקומיים להאמין, אבל יש גם מכשפות וחוקים שאינם הולכים יד ביד עם הנצרות.
אבל זה לא הסיפור כלל וכלל. הסיפור הוא המתנה.
האיש העשיר בכפר, שלו לא מתנגדים, שולח מתנה לרופא הצעיר. רופאים מקבלים בדר"כ מתנות, כרטיסי אשראי לא. האיש העשיר בכפר, דאנסו, מחליט לשלוח לרופא הצעיר מתנה רב שימושית: נערה/אישה. אקויה בת 17, אבל במקום בו נערות בנות שלוש-עשרה מתעברות ויולדות, אקויה היא אישה לכל דבר. היא מגיעה לביתו של שורצמן, המסרב לקבלה. בעיניו זו מתנה משונה ולא מתקבלת על הדעת. רק בגלל שהוא זר ואף נחוץ, ראשו לא הותז ממקומו באותו רגע. בסוף הוא הבין שלמתנה של עשיר הכפר לא מסרבים והיא הופכת לאהובתו, למורת הדרך שלו, למתווכת ולאחת והיחידה המקשרת באמת בינו ובין עולם עם קוד התנהגות זר.
שנה שלמה מבלה שורצמן בבית החולים בטרם עזב. שנה מרתקת, בה למד שכוחו מוגבל, שהמושג בית חולים הוא בדיחה לא מוצלחת בעיניים מערביות, שמתנת בני אדם זה דבר מקובל ושאקויה הופכת לחלק בלתי נפרד ממנו.
סיפור מרתק.”
