"קול הנשמע כל כך רועם ועם זאת כל כך רגוע וחודר, כך שמשאיר אותך המום ונינוח כאחד, כמו שכותב צ'כוב". כך כתב מבקר העיתון הצרפתי היוקרתי "הנובל אובזרבטור" אודות ספר זה, כשראה אור בצרפת. אה צ'אנג, יליד 1949, צ'כוב הסיני, הוא ללא ספק מבין הסופרים הסיניים שהשפיעו ביותר על דורו. נולד בביג'ינג, (פקין) למלומד קומוניסט ומבקר סרטים, זונג דיאפל, שירד מנכסיו בעקבות המהפכות בסוף שנות החמישים. אה צ'אנג היה בין הצעירים העירונים המלומדים שנשלחו לכפרים נידחים בסוף שנות ה - 60 "ללמוד מהאיכרים" ולעבוד עם גרזנים כדי לעצב מחדש את האידאולוגיה המהפכנית. שם, באזור יונאן שבדרום סין הפך להיות צייר ומספר סיפורים, וכשחזר לפקין כעבור עשר שנים, הוא היה למנהיג קבוצה ספרותית בשם "פרימיטיביזם", כתגובה לתעמולה שנדרשה מהסופרים במדינה הטוטליטארית. בשנת 1986 הוזמן אה צ'אנג לארצות הברית, וכיום הוא מתגורר בקליפורניה. בשנת 1992 זכה אה צ'אנג באיטליה בפרס NONINO, פרס בינלאומי לספרות. הוא פרסם שני ספרים נוספים, "יומן ונציה" (1994) ו"דיבורים עצלים על דברים בטלים" (1994). שלושת הסיפורים בספר זה הם פרי אותה תקופה בה נשלח אה צ'אנג לכפרים הנידחים בסין, בזמן המהפיכה התרבותית בשנות ה - 60 וה - 70. הם נכתבו מתוך הזדהות עם האיכרים ומתוך חמלה רבה, והם חושפים בפנינו ומקרבים אותנו במשיכת מכחול, מתוך יכולת התבוננות ואמפטיה מופלאים, ומתוך יכולת כתיבה מדוייקת ומינימליסטית, אל לב ליבה של סין, כפי שרק סופר בעל שיעור קומה מצליח לעשות.