עיתונות לא צמחה בארצות הדוברות ערבית כחלק מהותי מתולדותיהן, אלא הגיעה אליהן מבחוץ במאה ה - 19, לאחר התפתחות ממושכת במחוזות הורתה במערב. לאיחור הזה תרמו נסחבות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות, שהוסיפו לעצב את התפתחות העיתונות הערבית מרגע הופעתה. מראשיתה היה עליה להתמודד עם שורה של קשיים: בערות נרחבת, מצוקה חומרית, העדר תשתית טכנולוגית, מגבלות לשוניות, ולצד אלה התנגדות השלטון והמנהיגות הרוחנית המסורתית, העיתונות הערבית גילתה חיוניות מרשימה לנוכח הקשיים, הפכה למוסד של קבע בהוויה המזרח - תיכונית, ואף תרמה למאבקים לאומיים. לאחר שהתבססה וקנתה לעצמה השפעה ציבורית, פנו שליטי האזור במאה ה - 20 להגדיר את תחומיה ולהכפיפה לצורכיהם. כיום זוהי בבואה ססגונית של המציאות המזרח - תיכונית על מגוון הכוחות והזרמים המתקיימים בה. תולדות העיתונות הערבית במשך מאה ושמונים שנות קיומה מהוות סיפור מרתק. סקירתן בספר שלפנינו פותחת צוהר אל החברות הדוברות ערבית מזווית מאלפת ובלתי שגרתית. פרופסור עמי איילון, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ומרכז משה דיין באוניברסיטת תל - אביב, הוא חוקר ומרצה בתחומי ההיסטוריה החברתית, התרבותית והלשונית של חברות ערביות בעת החדשה.

שם הספר
משטר ואופוזיציה במצרים - קו ירוק #
משטר ואופוזיציה במצרים - קו ירוק
דמוגרפיה ופוליטיקה במדינות ערב
מהפכת הדפוס הערבי - בלשון עבר #