“נהנתי מאוד מהספר הזה המשלב בתוכו מספר ז'אנרים ספרותיים. סיפור העלילה הוא היסטורי ומספר על כיבושה של אמריקה הלטינית על ידי הספרדים והגרמנים (שהיו נתונים לשלטון ספרדי בתקופה המדוברת). הסיפור ההיסטורי משלב הרבה קטעים של פנטזיה וחלום. ז'אנר נוסף שבולט הוא ז'אנר סיפורי המסע. לאורך כל הסיפור הגיבורים נמצאים במסע הכיבוש של אמריקה הלטינית. הספר מתובל בהרבה הומור שחור של חיילים מהשורה.

הסיפור מתמקד בשתי משלחות חיילים העוסקות בכיבוש וניצול הילידים המקומיים בראשותו של המלך מונטזומה. המשלחת המלכותית הספרדית בראשותו של קורטז האכזר והמשלחת הגרמנית שכביכול כפופה לספרדים, אך למעשה יש לה תוכניות משלה. גרומבך הוא ראש המשלחת הצבאית הגרמנית והוא ביחסים של איבה ושנאה עם המשלחת הגרמנית.

המאבק בין שני המשלחות הוא בעצם לב הסיפור. הגרמנים משוכנעים שהספרדים מתייחסים באכזריות רבה לטוב ליבם של המקומיים ומנסים לטרפד את מהלכי הכיבוש הספרדים ואת העברת אוצרות מונטזומה למלך ספרד.
גרומבך מפתח שנאה אישית לקורטז ולראש צבאו הדוכס ממנדוזה (שהוא למעשה אח חורג לגרומבך).
הגרמנים לא זכו לקבל נשק חם כיוון שהספרדים לא בוטחים בהם ולכן כשגרומבך מצליח לזכות ברובה עם שלשה כדורים בהתערבות עם כמה ספרדים שתויים הוא מתכנן להוציא לפועל תוכנית שאפתנית. שימוש בשלשה כדורים בלבד יצליח לעצור את מסע הכיבוש של הספרדים. למי מיועדים הכדורים? מי הוא הכתובת לכדור השלישי? זאת תוכלו לקרוא בסיפור.

כתיבתו של פרוץ לא תמיד פשוטה, לעיתים מתוחכמת מאוד. מצד אחד אי אפשר שלא להעריך את כשרונו הספרותי הרב ולמי שיש קצת סבלנות ויכולת ניתוח יזכה להנאה רבה מהספר. מצד שני אפשר להבין מדוע לא זכה פרוץ להכרה ופופולריות בקרב הקוראים.”