|
|
|
1.
|
|
"היא בת 35, נשואה, אם לעודד בן תשע וחצי והמחזור מאחר לה בשבועיים... בכל בוקר היא מתעוררת ויודעת שחלמה משהו שקשור בהורות. חלק מחלום אחד זכרה: היה בו תינוק תלוי על ידית של דלת... באותו בוקר התעוררה בבעתה ורצה לשטוף מעליה את שאריות החלום". כך נפתח סיפורה של תמר, גיבורת הרומן "חלונות כפולים", החווה במקביל תהליך של הינתקות מילדות מוגפת-תריסים במשפחה של ניצולי שואה והתחברות אל עצמה - אל הילדה, האם, האישה והאדם היוצר שבתוכה. מחזור האישה משמש כאן כסימן להרס ומוות, המקדימים חיים ויצירה. הסיפור נע ב"פלשבק" מפותל בין תמר של היום, עיתונאית מצליחה ונמרצת, לבין תמר של פעם - נערה חרדה ושותקת. הניתוק מן הארץ, ושהייה ממושכת בארץ צפונית זרה מאיצים את השינוי בעולמה הפנימי של תמר. תוך חיפוש מהוסס, לעיתים הזוי, לעיתים ממשי, אחר מגע והתרפקות, מתחיל המסע שלה אל עצמה. שם נרקמת ידידות מופלאה בין הגיבורה לבין אישה יהודיה חשוכת ילדים, המעניקה מתוכה כוח להולדת חיים חדשים ויציאה אל "חוצות" היצירה. העלילה מתארת את המפגש הטעון בין הישראלים לבין תושבי המקום, יהודים ולא יהודים, בתוך חברה אדישה ומנוכרת. כל זאת ועוד ברומן ביכורים סוחף וייחודי ברגישותו ועיצובו הלשוני של מספרת בשלה בתחילת דרכה. ...
|
|
2.
|
|
מתוך הגוף הוא רומן פסיכולוגי מתוק, מארג של מציאות, זיכרון ודמיון. מיכאל, הוא סופר, גבר מזדקן וילד יתום שאימו נטשה אותו בילדותו בפאתי כפר מושלג - על מנת להצילו. כל חייו הוא מנסה למלא את החלל שיצרו בו שנות ילדותו החסרות - אך לשווא. הוא מתקשה לאהוב, ליצור, להתחבר ולא יכול לבנות בית בשום אתר מאתרי חייו. בחיפושיו אחר מרפא לנפשו רוצה מיכאל לכתוב את סיפור חייו. הוא נישא לזיוה, האישה הלא - נכונה, והיחסים המפותלים ביניהם מכלים את נפשו וכוחותיו. הוא מחבק נערות שונות שמשתוקקות ללא הצלחה לרפא את כאביו. הוא אוהב את עמוס, מבקר ספרות יפה תואר, איתו הוא מקיים מערכת יחסים עדינה ומורכבת. הוא מנסה גם לאהוב את מירב, הצעירה ממנו בשלושים שנה, אך הוא יודע שהיא לעולם לא תבין את כל חלקיו. למעשה איש לא יכול להבין את מיכאל עד שהוא עצמו לא יעשה את מסע החיבור שלו וימצא דרך לאחות את כל קרעיו. מסע זה יערך מתוך הקשבה דרוכה למילים המדברות, מילים שהן רשמים של תחושות מתוך הגוף....
|
|
3.
|
|
לפעמים היא תוהה לאן נעלם. למרות שכמעט שנתיים אין לה סיבה לדאוג, היא לא ממש מאמינה שהוא איננו ניצב מאחורי דלת, או יושב על הספסל בגן מול ביתה, או ממתין מנומנם במכוניתו. מדי פעם היא בטוחה שראתה את צלו בעקבותיה, או חשה את חום גופו חומק לידה, ברור ובהיר לרגע ואז נמוג.
גם אחרי שפנו איש לדרכו ממשיך אוריאל, אהוב נעוריה של נעמי, לעקוב אחריה בעיקשות: הוא כותב אליה, שותק אליה בטלפון, קשוב לנשימתה, מתעד את לכתה ובואה ומבטיח איחוד מחודש ומזהיר. במשך שנים נעמי כבולה, ממתינה ונזהרת. היא עושה כל שביכולתה לשכוח או להישכח, לקיים מראית עין של חיים עצמאיים ולשמש אֵם ראויה לדנה, בתה העקשנית, המסרבת לחוש בסכנה האורבת לשתיהן.
ואז, ביום בהיר אחד, אוריאל נעלם, אבל במקום לחוש הקלה ושחרור נותרת נעמי חסרה וחרדה, ולבה מנחש שרק לקח לעצמו הפוגה, והנה, עוד מעט – אולי עוד היום, אולי בעוד רגע – ישוב ויתבע את עלבונו. בעודה תוהה על מסתורין היעלמותו, היא נכבשת באהבה חדשה ומפתיעה, שפורעת שגרה מוקפדת, ארוכת שנים.
האם יודעת נעמי בלבה שאיחרה את המועד? שהיא זו שחוללה הכול? האם תוכל לחיות בלי אוריאל? האם תוכל לעמוד בגילוי סוד היעלמו?
שלוש הדמויות הללו – האֵם, בתה ואהוב לשעבר, מוצאים עצמם לכודים בתוך משולש בלתי אפשרי של תשוקה וכמיהה לשחרור, כשסוד אחד, הממתין לפיענוח, מרחף על ראשיהם כמשקולת שמאיימת להישמט ולרסק הכול.
על בהונות הוא ספרה השלישי של אילנה וייזר-סנש. קדמו לו חלונות כפולים (ידיעות אחרונות) ומתוך הגוף (הוצאת הקיבוץ המאוחד). כמו כן כתבה את התסריט לסרט אמא של ולנטינה (בשיתוף עם הבמאי אריק לובצקי), על פי סיפור של סביון ליברכט. את המחזה השתיקה (בשיתוף עם המחזאי ניב כהן) ואת מחזה הילדים פחד. סיפורים קצרים ומאמרים פרי עטה התפרסמו בירחונים, במוספי עיתונים ובאסופות מאמרים....
|
|
