פייר פאולו פזוליני (1922 1975) הוא מגדולי היוצרים וההוגים האיטלקים במאה ה-20. פעילותו העשירה כאינטלקטואל וכיוצר הקיפה תחומים רבים ומגוונים. פזוליני היה קולנוען, משורר, סופר, מחזאי ומבקר תרבות. בספר שלפנינו מצוי מבחר ממאמריו בשני התחומים החשובים ביותר לעולמו הפיוטי והאידיאולוגי: קולנוע וספרות.
היחסים בין קולנוע למציאות, הקשר בין החיים, המוות והקולנוע, חשיבותה הפוליטית והספרותית של "הקומדיה האלוהית", מהו אוונגרד, הסמיוטיקה של המציאות, הקולנוע כקולנוע של שירה, מהותו של התסריט כצורת כתיבה ייחודית – עם שלל נושאים אלה מתמודד פזוליני במאמריו, אשר נכתבו בעיקרם בשנות ה-60, ואשר עמדו במרכזם של פולמוסים אינטלקטואליים עזים.
שנות ה-60 היו גם העשור הפורה ביותר בפעילותו הקולנועית. במהלכן יצר פזוליני, בין השאר, סרטים ידועים כגון "אקטונה", "אדיפוס המלך", "מאמא רומא", "ציפורי שיר, ציפורי טרף". במאמרים המכונסים בספר זה ניסה פזוליני להגדיר את לשון הקולנוע, את מה שכינה "הדקדוק של הקולנוע", ואת הדברים המייחדים אותו מהספרות. התשובות שהוא מציע לסוגיות הללו מפתיעות, מרתקות ומעוררות עניין גם אצל מי שקולנוע וספרות אינם תחומי עיסוקו.
פזוליני, שהיה הומוסקסואל, נרצח בידי בחור צעיר אשר אותו אסף בתחנת הרכבת של רומא. מאז מותו ועד היום לא איבדה יצירתו מחשיבותה. הסרטים, המחזות, הרומנים, ספרי השירה ומאמרי הביקורת החברתית שהותיר אחריו זוכים גם כיום באיטליה להתעניינות ערה הן אצל הקוראים והן אצל החוקרים באוניברסיטאות. הספר שלפנינו מעניק הזדמנות ראשונה לקורא הישראלי להכיר את הגותו הייחודית של היוצר האיטלקי המגוון הזה, שהשפיע השפעה ניכרת על התרבות האירופית כולה.
לספר מצורפת הקדמה מאת אלון אלטרס על הגותו של פזוליני.