פייר פאולו פזוליני נולד בבולוניה ב 5 במרץ 1922, שם גם למד בהמשך לתואר בתולדות האומנות מאוניברסיטת בולוניה. בילדותו ובנעוריו נדדה משפחתו מעיר לעיר בצפון איטליה בעקבות אביו שהיה קצין בצבא. ב־1942, בעיצומה של מלחמת העולם, מצאה משפחתו מקלט בקָסַרסָה שהיתה עיר הולדתה של אימו במחוז פריולי, שם שהו עד 1949, אז נאלץ לעזוב את מחוז פריולי ועבר לרומא. בגיל צעיר החל לכתוב שירה באיטלקית ובדיאלקט בפורלן. ב־1942 יצא לאור ספר השירה הראשון שלו ״שירה בקסרסה״, ולאחר מכן המשיך לכתוב שירה שחלקה הפכה לנכסי צאן הברזל של השירה האיטלקית של המאה העשרים. בנוסף כתב מאמרי ביקורת, פרוזה ומחזות. בשנת 1955 פרסם את הרומן הראשון שלו ״רגאצי די ויטה״ שעסק בזנות גברית. בשנים אלה גם החל עיסוקו בקולנוע. בתחילת שנות השישים עבד בשיתוף פעולה עם פרדריקו פליני ומאוחר יותר כיוצר עצמאי. בין סרטיו ״תיאורמה״, ״דקמרון״, ״סיפורי קנטרברי״ ו״סאלו״ המבוסס על ״120 הימים של סדום״ מאת המרקיז דה סאד. סה״כ ביים 18 סרטים.
פזוליני נרצח בברוטליות ב־2 בנובמבר 1975 על חוף אוסטיה שליד רומא. בתחילה הודה במעשה צעיר בן 17 אך חזר בו מהודאתו ונסיבות מותו לוטות בערפל עד היום הזה.
