ברזיל בימי מלחמת העולם השנייה היא מדינה דיקטטורית, פשיסטית, המקיימת קשר עם גרמניה הנאצית ומעתיקה את מנגנוני הדיכוי שלה: צנזורה על העיתונות, פגיעה בזכויות הפרט, בתי כלא, עינויים ומושבות עונשין. כנגד מנגנון אדיר זה יוצאת חבורה של ליברלים זקנים, חברי האקדמיה הברזילאית לאמנויות, סופרים ומחזאים, שהנשק היחיד שלהם הוא הספרות והשירה, המילה המדוברת והכתובה, האירוניה וההומור. במרכז העלילה עומד המשורר אנטוניו ברונו שנפטר מדום לב לאחר ששמע על נפילת פריז. ידידיו ואהובותיו מתגייסים כולם למנוע מקצין נאצי לתפוס את מקומו הריק באקדמיה. מאבקם של לוחמי המחתרת הקשישים - כפי שהם מכנים עצמם - הוא מאבק הרוח החופשית בעריצות, ונצחון התבונה על הבערות.

ז'ורז' אמאדו

ז'ורז' אמאדו דה פאריה (Jorge Leal Amado de Faria;‏ 10 באוגוסט 1912 – 6 באוגוסט 2001) היה סופר ברזילאי מודרניסט. הוא נחשב לסופר הברזילאי בן זמננו הידוע ביותר, ספריו תורגמו ל-49 שפות ויצאו לאור ב-55 מדינות, וחלקם אף הוסרטו. הסרט הידוע ביותר שנעשה על פי ספר של אמאדו היה "דונה פלור נשואה לשניים" (1978). אמא... המשך לקרוא

שם הספר
ארץ החמס (זמורה, 1986)
טייטה
דונה פלור ושני בעליה
גבריאלה ציפורן וקינמון (1983)
רועי-לילה