ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 בינואר, 2022
ע"י פרפר צהוב
ע"י פרפר צהוב
הספר עוסק בחייו של שו' סאן־גואן ומשפחתו החיים בעוני, כאשר הוא מוכר דם מדי פעם כדי לפתור בעיות כלכליות שעומדות על הפרק. האנשים המתוארים בספר הם בני מעמד נמוך של כפריים ופועלים, החיים בדוחק ומרבים להשתמש בשפה גסה, בקללות ואף באלימות פיזית. ייתכן שהם מייצגים אנשים טיפוסים בסין הכפרית, אך לעתים דווקא נראו לי כמו טיפוסים נאפוליטאניים, כגון שו' יו'־לאן, אשתו של שו' סאן־גואן, שבכל קונפליקט עם בעלה היתה יוצאת מביתה ומקוננת באוזני השכנים על מר גורלה, תוך הצגת "הכביסה המלוכלכת" לעיני כל, בלי לעשות חשבון.
כפי שמצויין בתקציר, הכתיבה בספר היא ריאליסטית, פשוטה ובוטה, ויש בה גם הומור. בסיפור משולבות הרבה מימרות סיניות, מנהגים מקומיים ואמונות רווחות. כמו כן, מוצגות תקופות כגון "הקפיצה הגדולה קדימה" ו"מהפיכת התרבות", אך לא בצורה מאוד מעמיקה, אלא כחלק מהסיפור.
במהלך הקריאה בספר חשתי שהספר נכתב עבור קהל מטרה מערבי דווקא, כאשר הוא מדגיש עניינים שלא צריכים כל הדגשה עבור קהל סיני. להגדיר את יו' הוָא כאחד מבכירי הסופרים בסין נשמע כמו הפרזה מטעמים מסחריים.
הספר קל לקריאה ומתאים לקוראים המעוניינים לקרוא ספרות סינית מודרנית, ואשר אינם נרתעים מגסויות ומקללות.
3-3.5 כוכבים
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה, פאלפ.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
גם איברים הם מוכרים שם, אבל זה
עסק בלעדי של הממשלה. דם זה לעניים.
תודה על הביקורת, פרפר |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל, אפשר להבין זאת. בעל המכה את אשתו מוזכר כבדרך אגב ולי זה עושה צמרמורת, בין אם זה קורה בסין ובין אם זה קורה בישראל.
יש בספר גם מחוות יפות, כגון הנכונות של האנשים בסביבתו של שו' סאן־גואן להלוות לו כסף כדי לקחת את בנו לבית החולים, אבל באופן כללי מדובר על אנשים מאוד "מחוספסים".
קראתי בויקיפדיה שהספר מתייחס ל"כלכלת הדם" שהיתה בסין Plasma Economy ( 血浆经济) , כאשר שילמו לאנשים על הפלסמה שנמכרה לחברות מסחריות והחזירו להם את תאי הדם האדומים, ובעקבות זאת כ-40% מהתורמים נדבקו בHIV. לא ראיתי לכך ביטוי בספר, ונראה לי שמדובר כאן על פרשנות לא מבוססת. תרומות הדם בספר אף מיוחסות לתקופה אחרת. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ממספר לא גדול של ספרות סינית - עכשווית וישנה יותר - שקראתי, זו היתה התרשמותי מהאזרחים הסינים.
ב"בלדות השום" של מו יאן יש תיאור דומה של סינים כפריים, שאינו גורם לחבב אותם דווקא. מו יאן דווקא קיבל את תווית "אחד מבכירי הסופרים הסיניים" בעזרת פרס הנובל לו זכה. הספרות הזו והאנשים המתוארים בה אינה חביבה עלי במיוחד. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אם אתה אומר.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
