זה היה ליל דצמבר סוער.
בפּיאנו-בּר שליו, בשולי מושבה נידחת, עומד ג'ו אוחנה מאחורי הדלפק, ואתו הפסנתרן שלו וטבח ערבי צעיר.
אל המקום נקלעת חבורה של ארבעה גברים ושתי נשים בדרכם חזרה לתל אביב.
בעל הבית כבר רוצה לסגור וללכת הביתה, אבל החבורה מתעקשת להישאר ולשתות, דווקא אצלו.
השעה מתאחרת.
בחוץ גשם נורא, ובִּפנים, עם האלכוהול או בלעדיו, נפרצים הסכרים.
איש מהם – לא גדי הפסנתרן, לא הנער פאדיל ואף לא ג'ו עצמו - לא שיער איך ייגמר הלילה האפל הזה.

פסנתר בחורף" הוא דרמה כמעט קולנועית שנבנית בהדרגה מחושבת; היריעה האנושית הנפרשת בה מתוארת בדייקנות חריפה, ולקראת סופה עולה שאלה אחת גדולה: האם אפשר היה שיקרה אחרת?

בכתיבה עשירה ורבת-כוח, שנעה בין צלילי פסנתר רכים לאגרוף בבטן, מתגלה כאן הסיטואציה הישראלית בסיפור גברי, חסר פשרות ומטלטל.

שם הספר
המיטה שאתה מציע בעצמך - ספריה לעם #671
נטל ההוכחה - ספריה לעם #763
אפריקה בלוז - ספריה לעם #
הזר המקומי