“===
"סוס בתוך בור הוא כמו מלחייה בספל קפה", אומרת ססיליה. "אין בזה שום היגיון".
===
"שמע," אומר כוכב הקולנוע. "אחותי בדיוק מקימה קבוצה, מין מועדון קריאה, על חשיבה דתית, אני חושב שהיא רוצה להקים דת משלה - היית מעוניין להצטרף?"
"תודה שחשבת עלי," אומר ריצ'רד. "זה נשמע מעניין".
"אנחנו מתחילים הערב, עם היהודים - להבין את היהודים".
"אתה יהודי?" שואל ריצ'רד את כוכב הקולנוע.
"ברור שלא," הוא אומר. "אבל ההורים שלי יהודים".
ריצ'רד לא בדיוק יודע איך להגיב.
===
"לקחתי את המכונית שלך לטקס הברכות השנתי למכוניות, על מנת להתפלל לנסיעות ללא תקלות, למען עזרה מקודשת בשירותי דרכים ואיתור קל של חלקי חילוף, אבל משהו השתבש".
===
אלה שלושה ציטוטים מספר, שמחליפים את העובדה שאני לא כל כך יודעת איך להתחיל לכתוב עליו. ריצ'ארד נובאק סובל ממה שאפשר לכנות בצורה הכי ברורה "צרות של עשירים". הוא עשיר, הוא מנהל את חייו בשקט וללא דאגות, אין לו כמעט קשר עם אנשים אחרים או עם החוץ, או עם בני משפחתו, אבל יש מי שדואג (בתשלום, כמובן) שכל ענייני החיים השוטפים לא יטרידו אותו. עד שיום אחד מעיר אותו כאב, ואחרי אשפוז קצר בבית החולים הוא מתעורר ומגלה שכסף הוא לא הכל בחיים, ושיש דברים יותר חשובים. קיטש ני-אייג'י, בהחלט. אלא שהספר לא ממש מגלה מה הם אותם דברים יותר חשובים שקיימים, ואיך היה אפשר להשיג אותם בלי כסף, הרבה מאוד כסף. חברים, נכון. אבל ריצ'ארד קונה חברים בעזרת כספו ורכושו הרב. משפחה, גם נכון. אבל גם הקשר עם הבן שלו מחודש על בסיס פיננסי. למעשה לאורך כל הספר ריצ'ארד ממשיך לפתור את הבעיות שלו בעזרת כסף. אמורה להיות כאן גם אמירה כלשהי שהיא אנטי-צרכנית ואנטי קפיטליסטית על הרכוש הרב והמיותר שאנשים בעולם הראשון צוברים בחייהם, ועל הריקנות שצבירת החפצים הזאת מביאה איתה. יכול להיות שהאמירה אכן נמצאת, כתובה באותיות קידוש לבנה בכל עמוד ועמוד, אבל היא ברורה מדי, גדולה מדי, ולמעשה אין לה כיסוי. חוץ מזה הספר מלא באנשים שעושים דברים. לא תמיד ברור מה עושים, ולמה. אנשים נכנסים ויוצאים בספר בלי סיבה של ממש, התחלות סיפור לא מקבלות שום המשך, חלקים מהעלילה נמוגים, כמו מלחייה בספל קפה, אל תוך חוסר היגיון מוטרף, וריצ'רד עצמו לא ממש מתפתח. הוא לומד דברים מסויימים, אבל לא ממש משנה את האישיות שלו למשהו שהייתם רוצים שיהיה החבר הקרוב שלכם, או אפילו השכן ממול.
כסף הוא לא הכל בחיים, נכון. אבל יש הרבה דברים שכסף יכול לשפר. כמו למשל לקחת את עטיפת הספר הזה לעיצוב גרפי מקצועי, ולא לחנטרש תמונת אימאג'בנק עם פוטושופ חובבני. או לתת אותו להגהה ועריכה מקצועיים. היה עושה לו הרבה חסד. ועד שאלמד איך לעשות כסף, הייתי שמחה לו מישהו היה לוקח את שקודי הוותיקה והבעייתית שלי למקום הזה, איפה שמתפללים לעזרה מקודשת בשירותי דרכים ואיתור קל של חלקי חילוף.”